איכות מבצעים רכישה בטוחה SSL שביעות רצון לקוחות שירות לקוחות
רכוש עבודה פרסם עבודה

קונפליקט מקומי קונפליקט גלובאלי גדר ההפרדה מודעות הציבור

דף הבית >> מקצועות >> מדעי החברה והמדינה >> מדעי החברה >> קונפליקט מקומי קונפליקט גלובאלי גדר ההפרדה מודעות הציבור

מספר העבודה110520163451
שם העבודהקונפליקט מקומי קונפליקט גלובאלי גדר ההפרדה מודעות הציבור
שנת פרסום2013
מוסד לימודיםמכללת תל חי
מספר עמודים40
מספר מילים15,000
מספר מקורות26
מחיר520 ש"ח
מילות מפתחעבודה אקדמית,מדעי חברה, מחקר,ללימודים רב תחומיים,קונפליקט,גדר הפרדה, פעולות טרור
תיאור העבודה

עבודה סמינריונית זו עוסקת בנושא קונפליקט -גדר ההפרדה", אשר הוקמה בשנת 2002 בהוראת ממשלת ישראל, לאור התגברות פעולות טרור המתאבדים מיהודה ושומרון. גדר ההפרדה מהווה מרכיב נוסף בסכסוך הישראלי-פלסטיני ומהווה מכשול מסוים לסיומו. 


קנו עכשיו ! קבלו את מייד בסיום ההזמנה.

מבצע הנחה
הזמן עכשיו
תקציר העבודה

בעבודה זו, נתמקד בין היתר בשני חלקים מרכזיים: תחילה, סקירה ספרותית ורקע תיאורטי החל ממהות המושג גדר ההפרדה, מאפייניה, שמותיה וכינוייה השונים. כמו כן, נפרט את ההחלטה וההיסטוריה הקשורה בתוואי גדר ההפרדה והמחלוקות בגינה.  לתכנית להקמת גדר ההפרדה היסטוריה ארוכה, אשר מקורה בסכסוך הישראלי-פלסטיני. אין ההחלטה על הקמת גדר ההפרדה מיוני 2002 התקבלה בחלל ריק, אלא מבוססת על ההכרה כי הסכסוך הישראלי-פלסטיני מקורו בין היתר בנושאי גבולות, זכות השיבה, פליטים, ירושלים, הזכות להגדרה עצמית של הפלסטינים מחד וההכרה בזכות קיומה של מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית. לגדר ההפרדה היבטים משפטיים ובינלאומיים אשר מחדדים ומעצימים את המחלוקות השונות שבהקמתה. ההיבטים השונים נידונו הן בבג"ץ והן בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. בהיבט המשפטי מתקיים דיון רחב שכן, החלטות משפטיות מעצבות תודעה ודעת קהל. עקב כך, ישנה השפעה מרכזית על העמדות השונות בציבור הישראלי, הפלסטיני והבינלאומי באשר לתפקידה של גדר ההפרדה. השיח הציבורי בהקמת גדר ההפרדה עובר דרך השיח הישראלי, עבור דרך השיח הפלסטיני וכלה בשיח הבינלאומי. כל שיח מקדם נרטיב שונה לגדר ההפרדה ומחדד את הקונפליקטים השונים שהיא יוצרת.


 


העימות האלים שפרץ בספטמבר 2000, בין הפלסטינים לבין מדינת ישראל (אינתיפאדת אל-אקצה) התפתח לכדי עימות אלים ומתמשך אשר גבה מחיר דמים משני הצדדים. היה זה שלב נוסף בסכסוך הישראלי-פלסטיני בין יהודים תושבי מדינת ישראל לבין ערבים פלסטינים. העימות הסב נזקים כלכליים, תרבותיים, פוליטיים ומדיניים חמורים והגביר את רמת האיבה, העוינות ואי האמון בין שני הצדדים שעד זמן קצר קודם לכן, בשנות התשעים (1993, 1995) הגיעו ל"הסכם אוסלו" אשר לכאורה, מהותו "הסכם שלום" בין שני העמים. מיד ובהמשך לעימות האלים שהחל בשנת 2000, החלו פיגועי טרור ובראשם פיגועי מחבלים מתאבדים בישובים יהודים ששיאם היה הפיגוע בליל הסדר, במלון פארק בנתניה בשנת 2002, אשר גבה את חייהם של 30 חוגגים. לאחריו יצא צה"ל למבצע "חומת מגן" (מאי 2002) כנגד קיני יציאת המחבלים המתאבדים ביהודה ושומרון. ההכרה בצורך הביטחוני שנפער בעקבות טרור המתאבדים הביא את ממשלת ישראל להחלטה על הקמת "גדר ההפרדה" בין ישראל לשטחי הרשות הפלסטינית.


סכסוכים שונים נחקרו על ידי חוקרים שונים. גורמים המעורבים בסכסוכים, נוהגים לעיתים בחוסר רציונאליות. תפיסת הסכסוך על ידי הצדדים הינה שונה ומוטה עד כדי הקצנה של הסכסוך על ידי ביצוע מעשים בלתי רציונאליים (Silverstein, 1989). פיגועי טרור המתאבדים מחד והקמת גדר ההפרדה כאמצעי ביטחון מאידך, נתפסים כמעשים לא רציונאליים אשר מקצינים במידה כזו או אחרת את הסכסוך ואינם מביאים בהכרח לסיומו. מטרתה האסטרטגית של מדינת ישראל לטווח הארוך היא לסיים את הסכסוך עם הפלסטינים. דבר זה ניתן למימוש רק בהסכם שבו יקבעו ויעוגנו דפוסי ההיפרדות המדינית של מדינת ישראל מן הפלסטינים, מצד אחד, ושיתוף הפעולה בתחומי החיים השונים, מצד אחר. היפרדות זו תאפשר למדינת ישראל לקיים חיים בעלי אופי יהודי, לשמור על משטר דמוקרטי, שבו יש מיעוט ערבי שווה זכויות, ולהיות חלק מהמזרח התיכון ומהעולם כולו. (אריאלי, 2004).


התהליך המדיני הבילטראלי בין ישראל לפלסטינים קפא בטענה ש"אין פרטנר" ופינה את מקומו לעימות אלים הגובה מחיר דמים משני הצדדים. ממשלת ישראל, בראשותו של אריאל שרון, בחרה לנהל את הסכסוך באופן חד-צדדי ולדחות את הניסיון ליישבו באמצעות משא ומתן ישיר עם ההנהגה הפלסטינית הנוכחית. בעקבות הסלמת העימות לכדי עימות אלים בשנת 2000 (האינתיפאדה השנייה) ובהמשכה התגברות פיגועי טרור המתאבדים יחד התגברות הטרור העולמי (ובעיקר אירועי 11/9) הביאו את הציבור האזרחי בעולם בכלל ובארץ בפרט לתפיסות של איום חמור ולרגש גואה של פחד (בר-טל, 2007). 

תוכן עניינים

 


תוכן העניינים


תקציר. 3


מבוא. 4


רקע תיאורטי 6


1. גדר ההפרדה מהי? 6


1.1.  הגדרה. 6


1.2.  שמות הגדר. 7


1.3.  מאפייני הגדר. 7


2. תוואי הגדר. 8


2.1.   רקע. 8


2.2.  מקטעי הגדר. 8


3. ההיסטוריה של גדר ההפרדה. 11


3.1.  ההיבט הפוליטי 11


3.2 הרקע להקמת גדר ההפרדה............12


3.3.  שלבים בבניית הגדר. 14


3.4.  פרויקט "מרחב התפר". 14


4. המניעים להקמת גדר ההפרדה. 15


4.1.  המניע הביטחוני 15


4.2.  המניע המדיני 16


4.3.  המניע הדמוגרפי 16


4.4.  המניע החברתי-תרבותי 16


4.5.  המניע הכלכלי 16


5. היבטים משפטיים של גדר ההפרדה. 17


5.1. גדר ההפרדה בעיני בג"ץ. 17


6. השיח הציבורי על גדר ההפרדה. 21


6.1 השיח הציבורי הישראלי 21


6.2 השיח הציבורי הפלסטיני 23


6.3 השיח הבינלאומי 24


6.4 גדר ההפרדה בראי הקולנוע. 26


7. השפעות שונות של גדר ההפרדה. 26


7.1 השפעת גדר ההפרדה על מרקם החיים ביישובים הסמוכים אליו 26


7.2 השפעת הגדר על ישובים יהודיים וערביים ממערב לגדר. 27


7.3 השפעת הקמת גדר ההפרדה על שוק העבודה בישראל. 28


 


שיטת המחקר. 30


1. רקע. 30


2. מתודולוגיה. 30


2.1.  שיטות המחקר. 30


2.2  אוכלוסיית המחקר. 31


2.3.  כלי המחקר. 31


3. סקר עמדות. 31


ממצאים.. 32


1. רקע. 32


2. ממצאי סקר העמדות. 32


2.1.  ההגדרה הנכונה לגדר ההפרדה בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלסטינית. 32


2.2. היבטים שונים המאפיינים את בניית גדר ההפרדה. 33


2.3. המטרות השונות בבניית גדר ההפרדה. 33


2.4. האם השיקולים לבניית הגדר הינם אידיאולוגים או ביטחוניים? 34


2.5. פגיעה בעצמאות הכלכלית של הרשות הפלסטינית. 34


2.6. מדוע בניית גדר ההפרדה אינה מקבלת לגיטימציה בינלאומית? 34


2.7. האם העלות הכלכלית של בניית גדר ההפרדה מוצדקת לאור המטרה? 35


2.8.  איזה קונפליקט נוצר מהקמת גדר ההפרדה? 35


2.9. חוסר לגיטימציה מלאה בציבור הישראלי 36


2.10. מוכנות לשלם מחיר כלשהו בעד מטרות הקמת הגדר. 36


2.11. מה יפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני: גדר הפרדה או גבולות מוסכמים? 36


דיון ומסקנות.. 37


רשימת מקורות (ביבליוגרפיה) 41


ספרות מקצועית. 41


מאמרי עיתונות. 42


החלטות ממשלה. 42


פסיקה אזרחית. 42


ספרות מקצועית באנגלית. 43


מדיה אלקטרונית. 43


נספחים................42          


 



 

עוד עבודות בנושא מדעי החברה
יחסי ישראל-מצרים בצילה של עמימות גרעינית
גישור כמנגנון לישוב סכסוכי עבודה בישראל
פרה סמינריון- עתידם של איגודים מקצועיים בישראל
התנתקות 2005- סרבנות ואי-ציות אזרחי
ממן 12- לגדול עם טלוויזיה
עוד עבודות במדעי החברה
שתף |