איכות מבצעים רכישה בטוחה SSL שביעות רצון לקוחות שירות לקוחות
רכוש עבודה פרסם עבודה

דמות האישה המזרחית בקולנוע הישראלי

דף הבית >> מקצועות >> תקשורת >> קולנוע >> דמות האישה המזרחית בקולנוע הישראלי

מספר העבודה170420143215
שם העבודהדמות האישה המזרחית בקולנוע הישראלי
שנת פרסום2013
מוסד לימודיםהאוניברסיטה הפתוחה
קורסמזרח ומערב בקולנוע הישראלי -10534
מספר עמודים30
מספר מילים6,000
מספר מקורות15
מחיר280 ש"ח
מילות מפתחתקשורת,קולנוע,יצוג,מזרח,מערב,קולנוע הישראלי,קבוצות,מגזר,חרדי
תיאור העבודה

 


עבודה בוחנת  כיצד מיוצגת האישה המזרחית בשלושה סרטים של יוצרים שונים, אשר יצאו לאקרנים בתקופות שונות .


קנו עכשיו ! קבלו את מייד בסיום ההזמנה.

מבצע הנחה
הזמן עכשיו
תקציר העבודה

השערת המחקר היא כי האישה המזרחית לאורך השנים מצטיירת כמרכז הבית, סמכות קבלת ההחלטות בבית והחזקה במערכת הזוגית. ההשערה היא כי דימוי זה נותר בעינו משנות ה- 90 ועד לשנות ה- 2000 ומשקף סטריאוטיפ בו האישה המזרחית היא זו השולטת בביתה ביד רמה אך מנגד מקופחת מחוץ לביתה.


כפי שנראה, בסרט העדכני ביותר מבין השלושה מופיעה דמות מורכבת ומתפתחת יותר של אישה מזרחית, לעומת סרטים מוקדמים יותר. עם זאת, בשלושת הסרטים האישה המזרחית עדיין מעורבת במאגיה בחיי היום-יום, מייצגת סטריאוטיפים נשיים, וזהותה קשורה בעבותות לאופן שבו החברה תופסת אותה ורואה אותה.


להלן אציג סקירה של ספרות מחקרית הנוגעת לתחום, ולאחר מכן אסקור את שלושת הסרטים בהתייחס לשלוש תמות מרכזיות - האישה כרעיה וכאם, האישה מיניותה וגופה, והאישה והמאגיה.


נשים בקולנוע הישראלי


שוחט  מציינת כי למן תחילת דרכו של הקולנוע הישראלי, הנשים הודרו לשוליים והוצגו רק על מנת לאשש את המיקום החברתי המועדף של גברים או על מנת לקדם את הרטוריקה הלאומית. הסרטים המוקדמים בתקופת היישוב הנציחו את הרטוריקה הלאומית ע"י הצגת האישה החלוצית המקריבה והתורמת כשוות ערך לגברים וכבעלת חשיבות, לעומת האישה הבורגנית אשר עולמה סובב סביב נהנתנות והוללות.


 מציינת כי בקולנוע הישראלי בא לידי ביטוי מנגנון המבט החודר, שכן כמעט בכל סרט מוצגת לראווה המיניות הנשית כאביזר וכחפץ, אשר יש לו תפקיד התלוי בגבר. נשים בקולנוע הישראלי לעיתים רחוקות מוצגות כנשים עובדות ויצרניות, אשר מנהלות קריירה או עוסקות במקצוע שאינו סטריאוטיפי-נשי. נשים גיבורות אשר כן יוצגו ככאלו המנסות ליצור לעצמן חיים מקצועיים - נכשלו בכך. אוסטרוביץ  מוסיפה כי בניגוד לקולנוע הבינלאומי, מניעיה של האישה על המסך לויתור על קריירה או להתעניינות בגבר מסוים אינם ברורים.


 


2 האישה, מיניותה וגופה


יש לציין את הבחירה בזמרת נינט טייב לביצוע שיר הנושא של הסרט; הסרט יצא לאקרנים בתחילת הקריירה של טייב, מיד לאחר זכייתה במקום הראשון ב"כוכב נולד". נינט סימלה בזמנו את ניצחון הפריפריה, התמימות, והיציאה מן הקיפוח לתהילה. אל מול דמותה של נינט המשתקפת בשיר הנושא, ניכר כי האם המזרחית בסרט לעולם לא תגיע לתהילה או תצא מן הקיפוח, כיוון שכלל אין לה שאיפות. להבדיל ממנה, הנשים המזרחיות של הדור הצעיר – ניקול ושרה – חולמות ושואפות, כך שהצופה באופן כלשהו משווה אותן לסיפורה של נינט טייב ובוחר במה להאמין – האם הן יצליחו להיחלץ מהקיפוח ולזכות בתהילה, או כמו אימותיהן תוותרנה על השאיפות ותישארנה באותו המקום.


נשיותה של האם המרוקאית באה לידי ביטוי בסצנות בהן היא נמצאת עם האב בחדר השינה, לבושה בכותונת לילה ומסתרקת. בסצנות הללו הוא כמעט ואינו מביט בה, ועסוק בלהתלונן על המצב, כך שהנשיות היא חלק מן השגרה ואינה זוכה לתשומת לב מיוחדת. האם המזרחית נעדרת מיניות, בעוד שדמותה של האלמנה המפתה, אשר גם היא מרוקאית אולם נטולת ילדים, היא עתירת מיניות ומאיימת על חיי המשפחה, הן של האם המרוקאית והן של האם ההודית. ניכרת בכך תפיסה שמרנית, לפיה מן האם המזרחית נשללת המיניות בשל היותה אם, בעוד שהאישה המזרחית נטולת הילדים מטפחת מיניות-יתר אסורה ומסוכנת לערכי המשפחה של הכלל. 

תוכן עניינים

1. מבוא. 3


2. סקירת ספרות.. 4


2.1 נשים בקולנוע המערבי 4


2.2 נשים בקולנוע הישראלי 6


2.3 ייצוג האישה המזרחית בקולנוע הישראלי 8


3. המחקר הנוכחי 10


3.1 מתודולוגיה. 10


4. ניתוח. 11


4.1 "שחור" 11


4.1.1 האישה כרעיה וכאם.. 11


4.1.2 האישה, מיניותה וגופה.. 13


4.1.3 האישה המזרחית והמאגיה.. 13


4.1.4 מסקנות עיקריות.. 16


4.2. "סוף העולם שמאלה" 17


4.2.1 האישה כרעיה ואם.. 17


4.2.2 האישה, מיניותה וגופה.. 19


4.2.3 האישה והמאגיה.. 20


4.2.4 מסקנות עיקריות.. 20


4.3   "אחותי היפה". 21


4.3.1 האישה כרעיה וכאם.. 21


4.3.2 האישה, מיניותה וגופה. 23


4.3.3 האישה והמאגיה.. 24


4.2.4 מסקנות עיקריות.. 25


5. סיכום. 27


6. ביבליוגרפיה. 30


 

עוד עבודות בנושא קולנוע
מושגי יסוד בקולנוע
הסרט The Front Page משנת 1931 של לואיס מיילסטון
אונגר על פי הסרט- אזרח שומר חוק ציון 100
הסרט זה ייגמר בדם של פול תומאס אנדרסון
ייצוג היהודי הדתי וגילויי אהבה בחברה החרדית כפי שמתבטאים בקולנוע הישראלי
עוד עבודות בקולנוע
שתף |