איכות מבצעים רכישה בטוחה SSL שביעות רצון לקוחות שירות לקוחות
רכוש עבודה פרסם עבודה

בחירת נשים להישאר במערכת יחסים אלימה

דף הבית >> מקצועות >> סוציולוגיה >> משפחה >> בחירת נשים להישאר במערכת יחסים אלימה

מספר העבודה171120143355
שם העבודהבחירת נשים להישאר במערכת יחסים אלימה
שנת פרסום2013
מוסד לימודיםלא צויין
קורסאלימות במפשחה
מספר עמודים29
מספר מילים7,000
מספר מקורות25
מחיר290 ש"ח
מילות מפתחסוציאולוגיה ,משפחה,נשים,אלימות,מערכת יחסים , מחקר ,אלימות במפשחה
תיאור העבודה

עבודת מחקר עוסקת בנושא אלימות נשים וסיבות שגורמות לנשים 


להישאר במערכת יחסים אלימה .עבודה עדכנית כוללת נספחים :שאלונים,גרפים.


קנו עכשיו ! קבלו את מייד בסיום ההזמנה .

מבצע הנחה
הזמן עכשיו
תקציר העבודה

אלימות במשפחה הינה תופעה חברתית בחיי החברה הישראלית ונמצאת בכל שכבות האוכלוסייה ללא הבדל דת, מוצא, השכלה, תפקיד או מעמד סוציואקונומי. אישה מוכה היא קרבן לתקיפות גופניות חוזרות מצד הגבר אתו היא חיה אך בדרך כלל אלימות בין בני זוג תכלול מגוון של התנהגויות. גנלי (Ganley, 2006) מגדירה באופן כללי את נושא אלימות של בן זוג וטוענת כי  כזו יכולה לכלול פגיעות פיזיות, פגיעות מיניות  (יחסי מין תחת לחץ, שליטה, השפלה מינית, ניצול מיני), פגיעות נפשיות אלימות מילולית, פגיעת רכוש, השפלה, הפחתת ערך, בידוד של הקורבן, שליטה כלכלית.


היקף התופעה בעולם


מסקר עולמי שערך האו"ם בנוגע לאלימות כנגד נשים מידי בן זוגן, עולה כי קיימים הבדלים משמעותיים בשכיחות התופעה ברחבי העולם. על פי נתונים לאומיים וסקרים סטטיסטיים בינלאומיים (ראו נספח מס' 1), אחוז הנשים שסבלו  מאלימות בעבר או סובלות כיום מאלימות מבן זוגן נעות מטווח של 6 אחוזים בסין, הונג קונג ו 7 אחוזים בקנדה, ליותר מ 48 אחוזים בזמביה, פרו ואתיופיה.


נתונים אלה אינם מצביעים על דפוס מסוים של שיעורי שכיחות אלה במונחים של הפיזור הגיאוגרפי של המדינות או ברמת התפתחות שלהם. יש  לציין כי במדינות רבות בעולם לא נערכו סקרים בנוגע לאלימות נגד נשים, דבר שמקשה על זיהוי מגמות אזוריות. נשים שהיו חשופות לאלימות פיזית בידי בן זוגן בשנה האחרונה היו 3 אחוזים או פחות בסין, הונג קונג, קנדה, שוויץ, הפיליפינים, פולין, אנגליה וויילס ודנמרק.


רמת האלימות, מתונה או חמורה, שחוו נשים מבן זוגם משתנה בין המדינות (ראו נספח מס' 2). יש מדינות בהן רמת האלימות הקשה שחוו נשים גבוהה יותר מאלה שחוו אלימות פיזית מתונה. למשל, כמעט 50 אחוזים מהנשים בפרו חוו אלימות קשה בהשוואה לכ -12 אחוזים מהנשים שנפלו קורבן לאלימות מתונה. הבדל זה משמעותי גם במדינות כמו באתיופיה, טנזניה.


 


היקף התופעה בישראל  


בישראל לפי הנתונים הסטטיסטים שהמשטרה מפרסמת יש כ - 200,000 נשים מוכות. הנתונים מתייחסים למעשה לתיקים פליליים שנפתחו, ויש להניח שמספר הנשים שנפגעות מאלימות במשפחה גדול יותר, היות ורבים ממקרי האלימות אינם מדווחים לגורמים רשמיים.  על פי הנתונים נתוני המשטרה, בשנת 2012 נפתחו 9,663 תיקים נגד גברים מכים בגין תלונות נשים. בבתי הסוהר כלואים כיום 1,758 אסירים השפוטים בגין עבירות של אלימות במשפחה (לרבות עבירות - אלימות כלפי ילדים), כאשר על פי ההערכות קודמות כשני שלישים מהם שפוטים בגין עבירות אלימות כלפי בני זוג. כ 60% מאסירי האלימות במשפחה מרצים מאסר של חמש שנים או פחות. כשני שלישים מאסירי האלימות במשפחה מצויים במאסרים חוזרים; כ 20% במאסר שישי או יותר. בבתי הסוהר כלואים כיום 968 אסירים בגין עבירות מין.


 שירותים מטעם משרד הרווחה והשירותים החברתיים כוללים בעיקרים מקלטים לנשים מוכות. בישראל פועלים כיום 13 מקלטים לנשים נפגעות אלימות ולילדיהן, ויכולים לשהות בהם בזמן נתון עד 152 נשים ו-304 ילדים. שניים מהמקלטים משמשים גם נשים בעלות צרכים מיוחדים, ובכל אחד מהם יכולות לשהות שלוש נשים וילדיהן. שניים מהמקלטים מיועדים לנשים ערביות, אחד מיועד לאוכלוסייה מעורבת ואחד לנשים דתיות וחרדיות. מספרן האמתי של נשים שסובלות מאלימות מצד בני זוגן גדול במידה ניכרת מהמספר המדווח. נתונים אלו מצביעים על חוסר פרופורציה בין כמות המקלטים הקיימים ומספר המקומות המוצעים בהם לבין הצורך הקיים, וכן מצביעים על אי התאמה בפריסתם הגיאוגרפית.


עבודה זו עוסקת בבחירה של נשים החוות אלימות מצד בן הזוג להישאר במערכת היחסים ולא לעזוב. תאוריות רבות פותחו על מנת להסביר את הגורמים השונים המשפיעים על ההחלטות של הקורבנות להישאר במערכת יחסים אלימה. עד כה, עם זאת, התיאוריות הללו לא הצליחו ללכוד את המורכבות של קבלת ההחלטות של נשים להישאר או לעזוב. בעבודה זו נציג את התיאוריות המרכזיות העוסקות בסוגיית הבחירה של נשים להישאר במערכת יחסים אלימה תוך הצגת מחקרים תומכים. לצורך הדיון חולקו הסיבות לשתי קטגוריות עיקריות סיבות פסיכולוגיות וסיבות חברתיות כלכליות, אך כפיש נראה בעבודה לפנינו קיים קשר הדוק ביניהם.


חוקרים שונים זיהו מגוון של גורמים המשפיעים על החלטת הקורבן להישאר במערכת יחסים אלימה. בין הגורמים הרבים והמוכרים היא מחויבות למערכת היחסים. ממצאים ממחקרים שנציג מצביעים על כך שנשים שהיו במערכות יחסים אלימה ולאורך זמן, יש סיכוי גבוה יותר להישאר במערכות יחסים אלה. יתר על כן, נשים שדיווחו על השקעה גדולה בהצלת את מערכת היחסים או בעלות קשר רגשי למכה, קיימת סבירות גבוהה יותר שיישארו במערכת היחסים האלימה.  גורמים נוספים שעלולים להגביר את הסיכוי שקורבן יישאר במערכת היחסים כוללים מחסור במשאבים כספיים ודיור, מחסור בטיפול בילדים, יחסים כחליפין, חוסר תעסוקה או השכלה, הבטחות של המכים לשינוי, פחד מנקמת המכה ולחץ חברתי.


מצבן הנפשי של נשים הנמצאות במערכת יחסים אלימה הינו קשה ויכול להתבטא בדיכאון, הערכה עצמית נמוכה ותחושות של חוסר אונים. לעיתים עורכות השוואה בין מערכת היחסים הנוכחית לבין מה שמחכה להן בחוץ ובבחינת עלות תועלת. הן מבינות כי "משתלם" יותר להישאר במערכת היחסים הנוכחית מאשר לעזוב. מערכת היחסים כוללת חיזוקים חיובים שונים כגון בית, מסגרת, ביטחון כלכלי זאת לעומת חוסר הוודאות והקשיים בעזיבת הבית. בשל מצבן הפסיכולוגי הנשים לא מסוגלות להתמודד עם הקשיים הקיימים בחוץ, ומעדיפות לא להתעמת עמם. לעיתים רבות מערכת יחסים אלימה מבוססת על ההשפעה של הגבר על האישה ולמרות שהוא פוגע בה היא עדיין חשה חיבה אליו.


מערכת החוקים והקודים החברתיים עליהם גדלו נשים רבות מחזקות את הנשים להישאר במערכת היחסים גם אם היא אלימה. אחת הסיבות המרכזיות להישארותן של נשים במערכת יחסים אלימה והימנעות מעזיבה היא תלות כלכלית של האישה בגבר. האישה לא רוצה להיות במצב של עוני יחד עם ילדיה כיון שעשתה את הבחירה הזאת. לעיתים ההתמודדות עם הרשויות השונות כגון המשטרה מקשות על נשים לעזוב והם בוחרות להישאר במערכת היחסים האלימה.  


 


 


מודל חוסר האונים הנלמד Learned Helplessness))


פיתוח "חוסר אונים  נלמד" הינו מושג שטבע סליגמן (Seligman,1973, 1975) כדי לתאר את השפעת האלימות על האישה המוכה ובסופו של דבר, את העובדה שנשים אלה נשארות במערכת יחסים אלימה. ניסיונן הכושל של הנשים למנוע התקפות חוזרות ונשנות כלפיהן, וההערכה העצמית הנמוכה המתלווה לכך, יוצרת אצלן תחושה שאינן יכולות לשלוט במה שיקרה להן. בסופו של דבר הנשים המוכות לומדות שהן חסרות אונים בניסיונן למנוע את האלימות כלפיהן. בעקבות האינטראקציה הפתולוגית בין בני הזוג, האישה חווה חוסר שליטה, תחושת מלכוד, פסיביות, חוסר יכולת קבלת החלטות כושלת, תסכול ודיכאון.


ווקר (1977-1978Walker) טוען כי נשים מוכות לעתים קרובות מאמינות שהן חסרות אונים לעצור את המכה, ולכן, לעתים קרובות זה מה שהופך כל ניסיון להפסיק, לעזוב או לשנות את המצב הפוגעני תפקידי המין המסורתי של החברה, יתרמו לאמונתה של האישה שהיא לא יכולה לעזוב את מערכת היחסים האלימה. לטענתו, בארצות הברית הנשים עוברות תהליך של חיברות (סוציאליזציה) -להאמין שנישואים מושלמים ניתנים להשגה אם הם עובדות מספיק קשה כדי להפוך את הנישואין למוצלחים. ההשערות של ווקר כי נשים מוכות מחזיקות באמונות אלה יכולות להסביר את החלטת הנשים להמשיך ולהישאר במערכת יחסים אלימה, זאת למרות העובדה שהניסיון שלהם לשנות את מערכת היחסים שלהן חסר תועלת. המחבר מציין כי נשים מוכות יכולות אפילו להתחיל להאמין שהן אחראיות להתעללות ועלולות להתחיל להאמין לאלימות המילולית של המכה. תחושות אלה של חוסר אונים והאשמה עצמית יכולים לתרום להתפתחות סימפטומים של דיכאון, שיכולים להחמיר עוד יותר את רגשותיהם של הקורבנות של חוסר אונים. ווקר מציעה כי יש לחזור ולהראות לקורבנות  שהן יכולות לשנות את חייהן על מנת לשנות את אמונתם ולגרום להן  להגיב מחדש. 

תוכן עניינים

מבוא. 2


פרק א' סקירה תיאורטית. 4


1.            מעגל האלימות. 4


2. הסברים להישארות במערכת יחסים אלימה. 6


2. הסברים פסיכולוגיים. 6


2.1. מודל חוסר האונים הנלמד Learned Helplessness)) 6


2.2. מודל ההשקעה (Investment Theory) 8


2.3. היצמדות טראומטית (Traumatic Bonding) 11


3. הסברים חברתיים כלכליים. 12


3.1. תלות כלכלית. 12


3.2. ערכים חברתיים. 14


3.3. מערכת האכיפה. 15


פרק ב'- המתודולוגיה המחקרית. 16


1. תיאור המחקר. 16


2. דיון 18


פרק ג' סיכום, מסקנות והמלצות. 19


1. סיכום. 19


2. מסקנות והמלצות. 21


רשימה ביבליוגרפית. 23


נספחים  25

עוד עבודות בנושא משפחה
נשים-קריירה מול אחריות משפחתית
הבדלים מגדריים ותרבותיים בהתמודדות עם קונפליקטים בסביבה הארגונית
אחריות משפחתית כגורם המעכב פיתוח קריירה של נשים בעולם העסקים המודרני
הצעת מחקר בנושא- הקונפליקט אצל נשים בין בית עבודה ותפיסת סיכויי קידום לשביעות רצון
אימהות ראשונה
עוד עבודות במשפחה
שתף |