איכות מבצעים רכישה בטוחה SSL שביעות רצון לקוחות שירות לקוחות
רכוש עבודה פרסם עבודה

רוסו וניטשה- הניתן לחנך בלי חינוך

דף הבית >> מקצועות >> חינוך >> חינוך כללי >> רוסו וניטשה- הניתן לחנך בלי חינוך

מספר העבודה171120143356
שם העבודהרוסו וניטשה- הניתן לחנך בלי חינוך
שנת פרסום2013
מוסד לימודיםלא צויין
קורסחינוך
מספר עמודים23
מספר מילים6,000
מספר מקורות12
מחיר250 ש"ח
מילות מפתחחינוך,רוסו,ניטשה,מודרני,מוקד ההתרחשות החברתית,משבר המסורתיות
תיאור העבודה

בחלקה הראשון של העבודה בתמציתיות את עיקרי הרעיונות של תקופת ההשכלה והנאורות, בפריזמה של היות אותם רעיונות תשתית למחשבה המודרנית.בחלקה השני של העבודה יציג את משנתם החינוכית של רוסו ושל ניטשה,תוך שימת דגש על ייחודן של תורות אלו ועל הנחות היסוד הבלתי קונבנציונאליות.


 


קנו עכשיו ! קבלו את מייד בסיום ההזמנה .

מבצע הנחה
הזמן עכשיו
תקציר העבודה

על מהותו של החינוך, ככל שניתן בכלל לדבר על "מהות" שכזו, יש ויכוח סוער ועתיק יומין, אך אין חולק על כך כי פעולת החינוך פירושה מעשה אקטיבי של הקניית הרגלים, ידע, צורות חשיבה ועוד. היינו, החינוך הוא פעולה מצד סוכן חברתי מסוים- הורים, אנשי דת, מורים וכיו"ב, הפועלים על סובייקט ספציפי, בר-חינוך, הנתפס- אם בשל גילו הצעיר או בשל "חסכים" או "חסרים" הקיימים אצלו- כמי שזקוק לכך שיינתן לו "חינוך", במובן של טרנספורמציה ממצב הנתפס כ-"בלתי מושלם" אל עבר מצב מתקדם, משוכלל יותר.


במילים אחרות, חינוך הוא אופן פעולה במסגרתו החברה, באמצעות שחקנים בעלי השפעה ומעמד בה, פועלת על הסובייקט המחונך מתוך מטרה להכשירו לחיים בחברה, להקנות לו אופני התנהגות מקובלים ורצויים, לאפשר לו לתפקד במסגרתה ואף להצליח בהשתלבות בה, וכלל לייצר "פרט מתפקד", כשיר לחיים חברתיים.


לאור זאת, ניתן היה לצפות שהוגים מערביים הכותבים על תחום החינוך ועל עבודת החינוך יציעו אומנם מתודות שונות באשר לאופן שבו נכון יהיה להכשיר את הסובייקט המתחנך לחיי החברה, אך המבוססות על רעיונות מערביים מובהקים, בעיקר מתקופת ההשכלה ואילך, כגון: רציונאליות, ליברליות, קידמה ועוד. 


 


נאורות והשכלה


ל-"תקופת ההשכלה" או "עידן הנאורות", המתוארכת למאות ה-17 וה-18, יש שמות שונים: בצרפתית נקראה L'âge de Lumière; בגרמנית- Äufklarung; ובאנגלית- Enlightenment, כשהמשותף לכל אלה הוא מעבר מעידן חשוך ומקולל, "חשכת ימי הביניים" (Dark Medieval), על דלות הקיום ובערות המחשבה שאפיינו אותם, בתפיסת אותם הוגים, אל עבר תקופה של בהירות, שפיכת אור, שחרור התודעה מאחיזתם של אותם כוחות אופל, בעיקר הכנסייה הקתולית, הכול יכולה. עם זאת, אין לבלבל או להכליל את הוגי אותו עידן כהוגים ליברליים או אף דמוקרטיים. רבים מהם לא היו כאלה כלל וכלל.  


את אחד החיבורים האופייניים ביותר למחשבה "הנאורה", פרסם בשנת 1784 הפילוסוף הפרוסי עמנואל קאנט (Kant)‏, אשר, אגב, היה ידוע כתומך נלהב של מלוכת הקיסר הפרוסי פרנץ יוזף, וראה בו "שליט נאור", מאמר בעיתון Monatsschrift Berlinische, עיתון תנועת ההשכלה הגרמנית תחת  הכותרת "מהי נאורות?" (Was ist Äufklarung).


במאמר זה ניסח קאנט את מהותה של "הנאורות", כפי שהוא תפס אותה. וכך כתב: 


"הנאורות היא יציאתו של האדם ממצב של חוסר בגרות... חוסר הבגרות הוא חוסר היכולת להשתמש בהבנה בלי הדרכה של מישהו אחר. חוסר בגרות שכזה... נובע בשל חוסר הנחישות והאומץ של האדם להשתמש בשכל, בלי הדרכה של מישהו אחר. המוטו של הנאורות הוא אם כן– אמץ את האומץ להשתמש בשכלך!"[1]


אליבא ד-קאנט, "הארה" פירושה צבירת ידע אודות העצמי, הכרה עצמית, הבנת הטבע אנושי, ועשיית שימוש בידע הנצבר על מנת לשפר את העצמי. סובייקט שאיננו נענה לקריאת ההשכמה של הנאורות חשוב כילד, כאדם בלתי-בוגר, ובהתאמה כפרט בלתי-כשיר. ההתעוררות אל הנאורות, במובן זה, היא מעשה של חינוך עצמי. 


 




[1] עמנואל קאנט: מהי נאורות? כתבים פוליטיים.


 


משבר המסורתיות


החברה הפרה-מודרנית הייתה חברה בעלת מבנה מסורתי מובהק. סביבתו "הטבעית" של האדם הייתה מצומצמת יחסית. רוב רובם של בני האדם נולדו לתוך קהילה וגם מתו בתוכה. המשפחה הייתה מסגרת ההתייחסות של הסובייקט הפרה-מודרני. הכנסייה (או בית תפילה אחר) הייתה מוקד ההתרחשות החברתית. המסורת הייתה פרקטיקה מוקדשת, לא מעורערת, שהכתיבה צורות לבוש, מנהגים, מאכלים, תחומי עיסוק, מעמדות, ועוד ועוד.


האדם המודרני, אשר במונחיו של קאנט נע אל עבר בגרותו השכלית, החל להטיל ספק בכל מה שהיה קודם לכן נעלה מכל ספק. החילון המואץ שמט את אחיזתה ההדוקה של המחשבה הדתית המקובעת, התפתחות אמצעי התחבורה הקלה מאד על הגירה ממקום למקום ופירקה את ההרמטיות של מקום הלידה והמוות, מנהגים ופרקטיקות שהיו עד לפני רגע מקודשים נראו לפתע כאנכרוניסטיים או אפילו נלעגים. הסובייקט נתפס פתאום כאוטונומי, כבלתי מחויב למסגרות כלשהן, כמי שמעצב את חייו בעצמו. 


 

תוכן עניינים

מבוא. 3


חלק א': עידן הנאורות כמבשר העידן המודרני 5


נאורות והשכלה. 5


מנאורות למודרניות- מאוטופיה למשבר. 9


מהי "מודרניות". 9


בעיית החינוך המודרני 13


חלק ב': הניתן לחנך בלי חינוך?. 15


החינוך על פי רוסו 15


החינוך על פי ניטשה. 19


במקום סיכום- לקראת חינוך פוסט-מודרני 24


מהו "חינוך פוסטמודרני"?. 24


ביבליוגרפיה.. 27


 

עוד עבודות בנושא חינוך כללי
רב-תרבותיות בחינוך הערבי בחברה ובבית-הספר
היבטים רגשיים קוגניטיביים ומוטיבציוניים בלמידה
הטיות על בסיס מגדרי בבחירת ההורה המשמורן בהליך גירושין
הבדלים בתפיסת המערך המשפחתי בקרב עולי אתיופיה והשפעתם על השתלבות ילדיהם במערכת החינוך
ממן 14
עוד עבודות בחינוך כללי
שתף |