איכות מבצעים רכישה בטוחה SSL שביעות רצון לקוחות שירות לקוחות
רכוש עבודה פרסם עבודה

סמינריון מגדר וארגון בצהל

דף הבית >> מקצועות >> סוציולוגיה >> כללי >> סמינריון מגדר וארגון בצהל

מספר העבודה211020143333
שם העבודהסמינריון מגדר וארגון בצהל
שנת פרסום2013
מוסד לימודיםהמרכז האקדמי פרס
קורס מגדר וארגונים
מספר עמודים35
מספר מילים12,000
מספר מקורות14
מחיר300 ש"ח
מילות מפתח מגדר וארגונים,צהל,
תיאור העבודה

עבודה עוסקת בנושא שוויון מגדרי בצהל ,שוויון הזדמנויות לנשים בצהל.


קנו עכשיו ! קבלו את מייד בסיום ההזמנה .

מבצע הנחה
הזמן עכשיו
תקציר העבודה

נושא שוויון מגדרי תופס נדבך מרכזי בשוויון הזדמנויות לנשים. שוויון בכללותו הוא ערך עליון שבית המשפט העליון בוחן נורמות שונות. ארגונים אשר דואגים לשוויון הזדמנויות קיימים בחברות מתקדמות, בארגונים ציבוריים ובחלק גדול מארגוני המגזר הפרטי. בישראל עוגן בחקיקה הצורך לקיים גוף לשמירה על שוויון הזדמנויות בשירות המדינה (תיקון מ- 1996 לחוק שירות המדינה תשי"ט). בבסיס קיומם של הגופים האלה עומדת ההבנה שיש צורך בפונקציה ארגונית בעלת ידע מקצועי ומחויבות המחוברת לתהליכים הארגוניים (מבניים ותרבותיים) באופן המאפשר לבחון השלכות מגדריות, איתור חסמים, התייחסות לשונות רלוונטית בין המינים, פיתוח סביבה שמאפשרת הצלחה ומיגור תופעות שעניינן דעות קדומות, אפליה והטרדה מינית. הדברים נוגעים במיוחד לסוגיות מגדריות בארגונים בעלי שליטה ותרבות גבריות. בארגונים האלה סוגיות מגדריות וסוגיות של שוויון הזדמנויות נוטים להיחשב לשוליים ולא לחלק מרכזי מליבת העיסוק.


בעבודה סמינריונית זו, אנו נתמקד בנושא המגדר בארגון גדול ומוכר. העבודה  תקיים דיון מהו מגדר, תיאוריות הקשורות במגדר וישומן בארגון המטרה. ארגון המטרה שננתח הינו צה"ל בכללותו. כאשר אנו דנים בתופעת המגדר בצה"ל, מיד עולה המחשבה בתחום המגדר הנשי-גברי. זאת, למרות שבצה"ל קיימים מגדרים ומגזרים שונים, החל מדתיים וחרדים, מגזר לא יהודי ועוד. בשנת 2010 אימץ צה"ל אסטרטגיה חדשה לקידום שיווין הזדמנויות. האסטרטגיה הזו, אשר נקראת "הטמעת הראייה המגדרית", באה לידי ביטוי כבר בהחלטה על פירוק חיל הנשים והכללת הפיקוד, ההנחיה המקצועית והטיפול במשרתות – במסגרת החילות המקצועיים. הפיכת ההחלטה לתפיסה מגובשת ורשמית נושאת עימה תקווה והבטחה לעתיד שוויוני יותר ושל הנשים בעשייה הצבאית באופן משמעותי.


למידה מצבאות המערב מעלה ששירות הנשים בצבא הוא נושא קבוע על שולחנם של מקבלי ההחלטות. במדינות האלה מבוסס הצבא על גיוס התנדבותי, וישנו עיסוק מתמיד בעידודן של נשים להתגייס וביצירת המעטפת המתאימה בעבורן. בהתאם לכך עולה עם השנים מספרן של הנשים המשרתות במגוון תפקידים רחב. ברוב המדינות קיים גוף שתפקידו לקדם שוויון זכויות בצבא על בסיס רציונל של שילוב נשים במערכת הצבאית. בדרך כלל גוף זה כפוף למשרד ממשלתי כלשהוא. המדיניות לקידום שוויון הזדמנויות בעבור נשים היא אפוא מדיניות ממשלתית המוכתבת לצבא, לרבות התוכניות למימוש המדיניות ומדדי בקרה ותוצאה.  הפתרון שניתן בישראל  לקידום נושא שוויון הזדמנויות לנשים בשרות הצבאי הוא רחב ומאפשר חופש גדול יחסית בבואו ליישם את עקרון השוויון. המצב הזה מעצים את אחריותו של צה"ל ותובע את מחויבותו הארגונית לנושא. למרות זאת, קיימת בצה"ל פרקטיקה מגדרית, אותה נידרש לחקור בעבודה זו, לבחון את מימדי התופעה, את השחקנים המרכזיים וכיצד ניתן לשמר ולחזק את הפרקטיקה או לשנותה על פי אסטרטגית שינוי. 


 


. אי שוויון מגדרי בשוק העבודה


ישנם מספר סיבות שמסבירות מדוע ישנו אי-שוויון בין נשים לגברים בשוק העבודה ובנוסף מדוע הוא איננו משתנה למרות ניסיונות לשנות אותו.


1) ההנחה הראשונית שמקום העבודה הוא מקום שאיננו מושפע מיחסי המגדר היא שגויה, מקום


  א) גברים יכולים לבטא את המעורבות שלהם בעבודה במונחים של זמן ונשים יכולות לעשות זאת פחות, למשל עובד טוב הוא כזה שנמצא זמן רב בעבודה, בשביל זה יחסי המשפחה צריכים להיות מאורגנים בצורה מסוימת שיהיה מישהו במקומו בבית- האישה.


  ב)  האתוס הניהולי הוא אתוס שמזוהה עם גבריות- רציונאליות ותבונה, בכך הוא מדיר נשים ממוקדי הכוח הללו. דבר זה בא לידי ביטוי בתפקידים המקובלים לנשים- מזכירה, מול התפקידים המקובלים לגברים- מנהל.


2) האישה והנשיות נתפסים כמי שערכן פחות משל הגבר. אנדרוצנטריזם- ישנה חלוקה לערכים “גבריים” מול ערכים “נשיים”. מערכת הערכים החברתית מעוצבת על ידי הגבריות וכל סטייה ממנה (ערכים “נשיים”) נתפסת כחיסרון. אישה שמנסה לחרוג מהתכונות הנשיות נתפסת כחריגה


כך נוצר שעתוק של הנורמות מדור לדור, תכונה נתפסת כחיוביות או שלילית וכך היא עוברת הלאה ומונעת מהנשים להיכנס פנימה לתוך המעגל הסגור של מקבלי ההחלטות והאנשים עם היוקרה החברתית.


3) החלוקה לספרה הביתית-נשית מול הספרה הציבורית-גברית משפיעה על המיגדור בשוק העבודה. האישה מבצעת את עבודות הבית- עבודות אלו נעשות ללא תמורה כספית כלשהי ומבוססים על יחסי אהבה בין בני המשפחה וכלא ראויים לערך כספי שהופך אותם לתועלתניים. העבודה שהאישה עושה נתפסת כטבעית לה ובכלל כלא מורכבת ופחות חשובה מהעבודה הגברית-ציבורית.


4) עבודות “נשיות” נחשבות כפחות מורכבות ומסובכות מהעבודות “הגבריות”. המיומנויות שנתפסות כנשיות (יכולת מילולית וחברתית) נתפסות ככאלה שלא זקוקות לתגמול כספי. ההבניה של אמות המידה האלה מושרשות עמוק בחברה ונתפסות כיום כנורמאליות וטבעיות ועל מנת לשבור אותם צריך התאגדות ופעולות משפטיות.


5) הדעה המקובלת שאישה יכולה להצליח אם היא תרצה ולכן האשם הוא בהן מאחר והן מעדיפות להקדיש את זמנן למשפחה ולא לעבודה. טענה זו שגויה משתי סיבות:


  א) טענה זו מתעלמת מהלחצים ומנגנוני הפיקוח שמופעלים על אישה שבוחרת לפתח קריירה.


  ב) בנוסף היא מתעלמת מהמבנה המעגלי של האפליה: הנחת יסוד היא שאישה לא ראויה לקידום =>האישה לא מקודמת => בוחרת לחזור הביתה => ביסוס הטענה שאישה לא ראויה לקידום. כלומר, העדיפות הגברית בשכר גורמת לאישה לחזור הביתה בין אם היא רוצה בזה ובין אם לא וכך נוצרות פחות הזדמנויות לשאר הנשים.


השינוי בשוק העבודה והמצב כיום: הנתונים מראים שישנו שיפור במצב ויותר נשים הופכות להיות חלק חשוב בפרנסת הבית. עדיין ישנו אי-שוויון בחלוקת המטלות בקרב בני הזוג אך הוא הולך ומצטמצם, נשים כיום נתפסות באופן גורף ככאלה שנושאות בחלק מעול הפרנסה ולא רק הגברים. רמת ההשקעה בהשכלה לנשים עולה, ההשכלה של נשים עולה ואיתה עולה רמת המעורבות של הנשים בשוק העבודה. נשים תופסות חלק מהתפקידים שבעבר נתפסו גבריים. הנתונים מראים על עלייה של נשים בלימודים למקצועות שבעבר היו ברובם גבריים ושיעור הנשים והגברים הוא הרבה יותר מאוזן. עם זאת לא כולם נהנים מהשוויון הזה ונשים מזרחיות ופלסטינאיות עדיין לא מהוות ייצוג בלימודים ובכוח העבודה של המקצועות היוקרתיים. בנוסף נשים מקבלות שכר נמוך מגברים באופן יחסי. גם כשנשים מועסקות באותה עבודה כמו הגברים הן זוכות למעמד נמוך יותר והן בדרך כלל יעבדו בתפקידים ובמקומות היוקרתיים פחות. כלומר, החלוקה המגדרית נשמרת גם כשנפתחות כל האופציות בפני הנשים. נשים גם נכנסות לתחומים גבריים רק כאשר יש פיחות במעמד של התפקיד או כאשר יש מחסור בגברים עובדים. כניסת נשים למקצוע גורמת פוגעת בגברים בשני מישורים, הן מצד מיעוט התפקידים עקב ההתמודדות הגדולה יותר והן משום שכניסת נשים לתפקיד גורמת לו להיראות כפחות יוקרתי. גברים מעדיפים לשמור על העמדות הסמכותיות בידיים גבריות ומונעים נשים מלהיכנס לתפקידים כאלה, הנשים אמנם זוכות לשוויון בהשכלה אך הן אינן זוכות לשוויון בעמדות הסמכות.


 


פעילות הנשים לשינוי:



  • איגודים מקצועיים נשיים- הדיילות באל על, נשות אנשי משרד החוץ.

  • פעילות בנתיב משפטי-חברתי: חקיקה של אפליה מתקנת ופנייה לבתי משפט על מנת שיורו על שינוי אפליה קיימת.

  • נשים משנות את עצמן על מנת להיכנס לשוק העבודה: תוכניות לעידוד נשים לעבוד, חשיפת נשים לאפליה המתמשכת ועידודן לצאת מהבית ולהיכנס לשוק העבודה, עידוד שיתוף הפעולה והערבות ההדדית בין נשים על מנת שיעזרו אחת לשנייה. יש בעיה בפעולות האל המאחר והן לא מנסות לשנות חלק ניכר מההבניות המגדריות על משפחה וגידול ילדים.


לסיכום: מקום העבודה הוא מקום שיש בו אפליה מגדרית סמויה וגלויה שמונצחת בצורות שונות. האפליה על בסיס מגדרי נשמרת לאורך זמן, אמנם ישנו תהליך של התקדמות וצמצום בין הפערים אך הוא עדיין רחוק משלימות (מיעוט נשים בעמדות מפתח פוליטיות וצבאיות, חוסר שוויון הזדמנויות לשנים מזרחיות וערביות, חוסר אכיפה של חוקים מונעי אפליה).

תוכן עניינים

תוכן עניינים


מבוא: ארגון המטרה. 2


מדוע צה"ל?. 3


הזירה הארגונית. 4


שיטת העבודה. 4


רקע תיאורטי 6


1. מגדר - הגדרה. 6


2. אי שוויון מגדרי בשוק העבודה. 7


3. שרות נשים בצה"ל. 12


4. "תקרת הזכוכית" ו"מעלית הזכוכית" בצה"ל. 16


חלק א': פרקטיקת המטרה. 19


1. רקע – פרקטיקה מגדרית מדירה. 19


2. פרקטיקות מגדריות בשירות הנשים בצה"ל. 20


3.            התהליך לבחירת הפרקטיקה המגדרית. 23


4.            דיון בפרקטיקה לפי ארבע שאלות יסוד. 24


1.   כללי 25


2. הטמעת הראיה המגדרית. 27


חלק ג': שינוי 28


1.            הנחות עבודה ליישום אסטרטגית השינוי 29


2. תוכנית אפשרית ליישום אסטרטגית השינוי 30


סיכום.. 32


נספח: שאלות לראיונות אקראיים.. 34


רשימת מקורות (ביבליוגרפיה) 36


ספרות מקצועית. 36


חקיקה ופסיקה. 36


אתרי אינטרנט. 36


מאמרים באנגלית. 37


 


 


 


 


 

עוד עבודות בנושא כללי
תופעת השביתה במדינת ישראל והאם היא לגיטימית
המניעים למוטיבציה של עובדי הסיעוד השונים ורמות הלחץ והשחיקה עליהן הם מצהירים
סמינריון שיקום העבריין בקהילה יתרונות וחסרונות
כיצד דיון בחדשות ואקטואליה מאפשר משא ומתן על תפיסות זקנה
מבחן בית בקורס תיאוריות פוסטקולוניאליות
עוד עבודות בכללי
שתף |