איכות מבצעים רכישה בטוחה SSL שביעות רצון לקוחות שירות לקוחות
רכוש עבודה פרסם עבודה

מכירת מקרקעין שהופקעו בתמורה

דף הבית >> מקצועות >> משפטים >> אחר >> מכירת מקרקעין שהופקעו בתמורה

מספר העבודה251120143359
שם העבודהמכירת מקרקעין שהופקעו בתמורה
שנת פרסום2013
מוסד לימודיםלא צויין
קורסמשפטי
מספר עמודים19
מספר מילים6,000
מספר מקורות36
מחיר300 ש"ח
מילות מפתחמשפטים,דיון ,מכירת, מקרקעין ,פסד,פקודה,המסגרת הנורמטיבית
תיאור העבודה

בעבודה יתוחם הדיון   תוך ניסיון להצביע על "המקום הגיאומטרי" של סוגיית ההפקעה בתמורה מכוח דיני התכנון הבניה. 


קנו עכשיו ! קבלו את מייד בסיום ההזמנה .

מבצע הנחה
הזמן עכשיו
תקציר העבודה

הפקעת מקרקעין היא פגיעה בקניין, כאשר יש האומרים שהיא אחת מן הפגיעות הקשות ביותר שכן ניטלות הזכויות הקנייניות בנכס מרכזי של האדם.[1] בעקבות חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו והסעיף לפיו אין פוגעים בקניינו של אדם, קבע בית המשפט בשורה של פסקי דין כי מקום בו הופקעה קרקע להגשמת צורך ציבורי, אך מטרת ההפקעה נזנחה או שונתה, בעל המקרקעין זכאי להשבת הקרקע. לשון אחר: "שינוי ייעודה של קרקע שהופקעה מייעוד ציבורי לייעוד שאינו ציבורי מחייב את השבתה לבעליה".[2]


חוק התכנון והבניה[3] קובע כי ניתן להפקיע מקרקעין רק לשם הגשמת צורך ציבורי כלשהו. עוד הוא מוסיף וקובע, בסעיף 195(2), כי מקום בו הופקעו מקרקעין תוך מתן תמורה לבעלים לשם הגשמת צורך ציבורי, אולם הצורך הציבורי חדל מלהתקיים – לבעלים הקודם של המקרקעין שמורה זכות הקדימה לרכוש את המקרקעין בחזרה. אם הבעלים לא מעוניין במקרקעין, הרשות שהפקיעה אותם רשאית למכרם לכל אדם.


סעיף 195(2) לחוק מעלה מספר שאלות מעניינות.


 




[1] דפנה לוינסון-זמיר "על עקיפתה של הזכות להשבת מקרקעין שהופקעו באמצעות תוכנית לחלוקה חדשה: בעקבות עת"מ (ת"א) 1121/00 ישראלי נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון" עיוני משפט כו(3) 985, 986 (2003) (להלן: "לוינסון-זמיר").


[2] שם, בעמ' 987.


[3] חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה").


 


 


קיימים מספר חוקים המסמיכים את הרשות הציבורית או המדינה להפקיע קרקע,[1] כאשר המשותף לכל ההוראות הוא קיומו של אינטרס ציבורי ספציפי המועדף על פני האינטרס הפרטי של בעל הקרקע. כך לדוגמה חוק העתיקות, התשל"ח-1978, מאפשר לשר החינוך והתרבות להפקיע קרקע הדרושה, לדעתו, לביצוע חפירה; והחוק אף מסמיך להפקיע אתר עתיקות במלואו לצרכי שימור או מחקר.[2] חוק רשויות נחלים ומעיינות, התשכ"ה-1965, מאפשר להפקיע מקרקעין המיועדים להעברה תמידית לידי רשות נחל או רשות ניקוז, לשם מילוי תפקידן.[3] חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002, מאפשר להפקיע קרקע הנדרשת לחברת גז[4] לצורך הקמת או הפעלת תחנת גז.[5] חוק כביש ארצי לישראל, התשנ"ה-1994, מאפשר להפקיע קרקע הדרושה לסלילת כביש חוצה ישראל.[6] חוק הדואר, התשמ"ו-1986, מאפשר לחברת הדואר להציב תיבות דואר על מקרקעין פרטיים, כאשר תיבות הדואר יהיו לרכושה של החברה באופן שלמעשה מפקיע את הקרקע שעליה מוצבות התיבות.[7] קיימים גם חוקים המאפשרים לחברת הכבלים או הטלפון להטמין רשת תקשורת במקרקעין פרטיים,[8] ולתאגיד מים או רשות מקומית להעביר קו ביוב במקרקעין פרטיים.[9]


לצד הסמכויות הייעודיות שאוזכרו לעיל, קיימים שני חוקים נוספים המסמיכים את הרשות הציבורית להפקיע קרקע.[10] דבר החקיקה הכללי ביותר המסמיך את המדינה להפקיע קרקע הוא פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן: "פקודת הקרקעות"). פקודת הקרקעות קובעת כי ניתן להפקיע כל קרקע לשם הגשמת צורך ציבורי כלשהו,[11] כאשר ההגדרה "צורך ציבורי" הינה רחבה מאוד וכוללת את שלושת אלו: (א) רשימה שאינה סגורה המצויה בסעיף 1 לפקודה; (ב) הגדרת "צרכי ציבור" לפי ס' 188 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965; (ג) צורך ציבורי הנובע משתי ההגדרות לעיל או כרוך בהן.




[1] לביטוי "הפקעה" עשויים להיות כמה פירושים: הראשון, והטריוויאלי מביניהם, הוא נטילת הבעלות בקרקע מידי הבעלים הקיים ותפיסת חזקה בקרקע באופן שלמעשה מנשל את הבעלים מרכושו. השני, עשוי להיות תפיסת חזקה בקרקע מבלי ליטול את הבעלות (למשל, חיוב הבעלים להחכיר את הקרקע למטרה ספציפית למשך פרק זמן ידוע מראש או הפיכת נכס כלשהו למחנה צבאי). קיימים פירושים נוספים לביטוי "הפקעה" אולם אין צורך להתעמק בהם כעת. ר' גם: אריה קמר "תפיסת חזקה במקרקעין שהופקעו" הפרקליט כז(ב) 215, 215 (1971).


[2] ס' 32 לחוק העתיקות, התשל"ח-1978.


[3] ס' 17 לחוק רשויות נחלים ומעיינות, התשכ"ה-1965.


[4] ליתר דיוק, מדובר ב"בעל רישיון" שקיבל רישיון לפי חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002.


[5] שם, בס' 43 לחוק.


[6] ס' 3 לחוק כביש ארצי לישראל, התשנ"ה-1994.


[7] ס' 71 לחוק הדואר, התשמ"ו-1986.


[8] חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.


[9] חוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962.


[10] יובהר כי הרשימה שהובאה לעיל אינה ממצה, וכי קיימים חוקים נוספים – ייעודיים בעיקרם – המסמיכים את הרשות הציבורית להפקיע קרקע.


[11] ס' 3 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943.


 


ג.1 - רכישה מכוח פקודת הקרקעות


בפרק א' הזכרנו כי לצד חוק התכנון והבניה ניתן לבצע הפקעה גם מכוח פקודת הקרקעות. הגם שהתוצאה מהשימוש בשני החוקים עשויה להיות דומה (העברת המקרקעין לרשות/למדינה), הרי שמדובר בשני חוקים מאוד-מאוד שונים, שבית המשפט שב וחזר כי אין לערבב בין הוראותיהם.


בפרשת מוריס בניין[1] הופקעו קרקעות בשנת 1961, כאשר בשל סכסוכים בין בעלי הקרקעות לא שולמה תמורה בגין ההפקעה. ההפקעה בוצעה מכוח פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור). לימים פונתה הקרקע מהשימוש הציבורי שהיה בה (צה"ל) והבעלים לשעבר ביקשו להשיבה לידיהם.


בג"ץ ציין שאין בידו לסייע לעותר אולם הוסיף כי "חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, היה נדיב יותר בענין זה מהחוק האנגלי משנת 1845 והורה בסעיפים 195 ו-196, שאם חל שינוי בייעוד מקרקעין שהופקעו או נרכשו לפי אותו החוק, יש לבעלים הקודמים הזכות לרכוש בחזרה מקרקעין אלה במחיר שלא יעלה על מחיר הרכישה בצירוף שווי ההשבחה או, אם הופקעו ללא פיצויים, לקבלם בחזרה. ייתכן שרצוי לחוקק הוראות דומות לגבי כל מקרקעין שהופקעו לצרכי ציבור, אך ענין זה הוא בסמכותו ובשיקולו של המחוקק".[2]


 




[1] בג"ץ 282/71 מוריס בנין נ' שר האוצר פ"מ כה(2) 466 (1971).


[2] שם, בפס' 3 לפסק דינו של השופט י. כהן.

תוכן עניינים

תוכן עניינים


מבוא. 2


פרק א – פתח דבר. 3


פרק ב – המסגרת הנורמטיבית. 6


ב.1 - פקודת בנין ערים 1936. 7


ב.2 - פקודת בנין ערים הישנה. 8


ב.3 – סיכום ביניים 9


פרק ג – הפקעה בתמורה בראי הפסיקה. 11


ג.1 - רכישה מכוח פקודת הקרקעות. 11


ג.2 - האםמכר ללא תמורה עולה כדי כפייה?. 11


ג.3 – מה דינה של הפקעה שבוצעה לפני שנת 1966, קרי – בעת שפקודת בנין ערים 1936 הייתה בתוקף?  13


ג.4 – מה יעלה כדי שינוי ייעוד?. 15


פרק ד – אימתי מתגבשת זכות הקדימה. 16


פרק ה – סיכום.. 18


ביבליוגרפיה. 19


 


 


 


 


 

עוד עבודות בנושא אחר
פתרון לתרגיל בדיני מסים
עמדתו של בית הדין המנהלי ביחס למעצר מנהלי
עוולת הרשלנות- תרגיל הגשה של 1000 מילים
הצעה לסמינר ריבונות ודמוקרטיה- בין אקטיביזם שיפוטי לביקורת שיפוטית
בליטירליזם - תשובה לשאלה ראשונה
עוד עבודות באחר
שתף |