איכות מבצעים רכישה בטוחה SSL שביעות רצון לקוחות שירות לקוחות
רכוש עבודה פרסם עבודה

משפט צבאי מוסר ומלחמה

דף הבית >> מקצועות >> משפטים >> אחר >> משפט צבאי מוסר ומלחמה

מספר העבודה251120143360
שם העבודהמשפט צבאי מוסר ומלחמה
שנת פרסום2013
מוסד לימודיםלא צויין
קורסמשפט צבאי
מספר עמודים20
מספר מילים4,000
מספר מקורות10
מחיר280 ש"ח
מילות מפתחמשפט צבאי ,מדינה ,הגנה ,מלחמה ,בטחון ,שלטון ,דיני מחלמה ,חוק ,טרור
תיאור העבודה

עבודה עוסקת בסוגיית הצידוק המוסרי לקיומו של צבא, כחלק מהרשות המבצעת במדינה מתוקנת .


קנו עכשיו ! קבלו את מייד בסיום ההזמנה .

מבצע הנחה
הזמן עכשיו
תקציר העבודה

לאורך דורות העם היהודי, וביתר שאת מאז הקמת המדינה, ניצבת ישראל בפני אתגרים וקשיים רבים שלגביהם יש הכרח להתמודד, ולא אחת קורה שמצבים אלה גוררים עימם סוגיות סבוכות ביישום המוסר. מראשית התקומה, חיי האדם במדינה נתפסו בשיטת המשפט כערך עליון שחובה לגונן עליהם. כך למשל, בשאלת השבתו של החייל החטוף גלעד שליט והדעות שנפרשו לגבי המחיר ששולם בעדו, ולבסוף נפלה ההכרעה להשיבו אל גבולנו תחת הערך האמור. יחד עם זאת, חשוב להאיר ולדון בהיבט מרכזי שנדמה והוסט אל עבר מרחבים לא לו, והכוונה היא לדיני המלחמה בעת המודרנית. המלחמה המודרנית, שאומנם מכילה לוחמה בין צבאות מזוהים של מדינות, כוללת לחימה במעשי טרור. מעשי טרור אלה מבוצעים לרוב במבנה מאורגן והיררכי שמי ממנו מתכנן, מי מאפשר את קיומו ומי אשר מבצעו למעשה. בתוככי ההיערכות והתגובה למעשי טרור נטלה המדינה את החובה לשמור על קו מוסרי, כראי המשקף אנושיות וחמלה, המהווה אבחנה והפרדה בין יישות מדינתית לבין יישות טרור. על הבחנה זו ועל זיהוי ערכי החברה הישראלית והעם היהודי שטמון בבסיסה, העיר השופט ח' כהן "ומה נשתנתה לחימת המדינה מלחימת אויביה? שזו נלחמת תוך כדי שמירת החוק, ואלה נלחמים תוך כדי הפרת החוק. עוצמתה המוסרית וצדקתה העניינית של לחימת השלטונות תלויות כל כולם בשמירתם של חוקי המדינה”. אין לכחד כי מחובתה של המדינה, כמו גם  האינטרס החברתי העיקרי, הוא ההגנה ביטחון המדינה ותושביה, וביתר שאת, במדינה מרובת אויבים כמדינת ישראל. ברשימה זו אבקש להציג מנדבכי הקו המוסרי, כאמור לעיל, תחת מתח הדינים החולשים על יישומו ועל הלך המחשבה במקורות המשפט העברי בסוגיות של טרור, לחימה באמצעים קיצוניים, עינויים ומגבלות בהתאם לדין הלחימה. מספר. זאת יוער כבר כעת כי, דיני המלחמה לא זכו לכתיבה מחקרית עניפה, הגם שהמתודולוגיה להפעלת כוח צבאי לצרכי לחימה נראה שלוקה בחסר.


טרור ומוסר


למרבה הצער, בעת המודרנית הפכו החיים לצד הטרור למציאות חוצת גבולות. המאבק בטרור הפך לאתגר גלובלי, הטרור הפך לאויבה של התפישה הדמוקרטית ששמה לה למטרה את הבטחת חירות האדם, כמו למשל הזכות לחיים, שוויון, כבוד, דת ומצפון וכיוצא באלה, אשר לא מתאימות לאורחות החיים של העוסקים בטרור. הטרור מתאפיין בתחכום רב ופעילותו הנרחבת מותנית[1] בקיום תשתית כלכלית מבוססת ושימוש במערכות פיננסיות למימון הדבר. ישראל ניצבת בחזית המאבק בטרור, ואין הכוונה למאבק במפגעים ומשלחיהם בלבד, אלא שהוא מופנה גם נגד כל מי שמסייע, בדרך זו או אחרת, לגלגלי הטרור לנוע. יטען הטוען[2] כי, מעשים התומכים בארגוני הטרור כשלעצמם אינם בבחינת סכנה מיידית וישירה לביטחון המדינה או לשלום הציבור, מאחר שמדובר בפעילות אזרחית. ברם, הפסיקה בפרשת או דקה[3] הכירה בכך שפעילות כאמור טומנת בחובה סיכון ממשי לביטחון הציבור בישראל ואין הדעת סובלת שרק במקום בו יש סכנת השמדה הרי שידובר בסיכון ממשי לביטחון המדינה. פעילות שיטתית שמטרתה לאפשר את פעילות הטרור, אף באמצעים כלכליים, כמוה ככרסום מתמיד בביטחון המדינה.


 


התמודדות המשפט עם פרשנות המונח "ביטחון המדינה" לגבי מעשים ופעולות של הצבא ביחס לטרוריסטים ניצבת בראש טבלת המוסר הצבאי, שנתפס כשיקוף למוסר החברתי בכלל והמוסר היהודי בפרט. בפרשת פלונים[4] נבחנה השאלה בראי המעצר המנהלי, כאשר לא נשקפת מהעצור סכנה לביטחון המדינה או לציבור, ולמעשה, מטרת המעצר הינה לשמש כקלפי מיקוח במשא ומתן לשחרורם של שבויים ונעדרים של מדינת ישראל.


המקור הנורמטיבי המקנה את סמכות המעצר מצוי בסעיף 2 לחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים)[5] והוא דן במתח האינהרנטי שבין הזכות לכבוד האדם[6] לבין שמירה על הביטחון והוא לב המחלוקת המשפטית. מבחינת המונח "ביטחון המדינה", נמצא בפרשת פלונים דלעיל, שיש לפרשו באופן רחב ככולל גם את חיילי צה"ל אשר נמצאים בשבי וחובה על המדינה לדאוג לביטחונם האישי, היינו להחליפם בעסקת שבויים.   


 


 




[1]  א' אברבוך, “המאבק במימון הטרור בישראל – היבטים משפטיים", משפט וצבא 17, עמ' 183, 186-187  (התשס"ד).


[2]  שם,אברבוך, עמ' 192.


[3]  בש"פ 854/07 יונס אבו דקה נ' מדינת ישראל, לא פורסם [פורסם באתר בית המשפט העליון] ניתן ביום 08.03.2007.


[4]
   דנ"פ 7048/97 פלונים נ' שר הביטחון, פ"ד נד(1) 721 (2000).


[5]
   חוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים), התשל"ט-1979.


[6]
   חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. 

תוכן עניינים

תוכן ענינים:




מבוא..................................................................... 3


צבא ומלחמה............................................................... 4


טרור ומוסר........................................................ 6


טוהר הנשק בעתות מלחמה...................................................... 8


עינויים בצבא מוסרי.......................................................... 9


ניהול לחימה מוסרית......................................................... 11


מלחמת רשות ומצווה................................................. 12


סיכום................................................................... 14


ביבליוגרפיה    15

עוד עבודות בנושא אחר
עמדתו של בית הדין המנהלי ביחס למעצר מנהלי
דיני שיתוף ובתים משותפים
שוויון הזדמנויות ואיסור אפליה בעבודה
פתרון לתרגיל בית הדין הפלילי הבינלאומי
זכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית
עוד עבודות באחר
שתף |