איכות מבצעים רכישה בטוחה SSL שביעות רצון לקוחות שירות לקוחות
רכוש עבודה פרסם עבודה

סמניריון קונפליקט מקומי קונפליקט גלובאלי

דף הבית >> מקצועות >> מדעי החברה והמדינה >> מדעי החברה >> סמניריון קונפליקט מקומי קונפליקט גלובאלי

מספר העבודה261020143340
שם העבודהסמניריון קונפליקט מקומי קונפליקט גלובאלי
שנת פרסום2013
מוסד לימודיםמכללת תל חי
קורסהחוג ללימודים רב תחומיים
מספר עמודים100
מספר מילים28,000
מספר מקורות16
מחיר450 ש"ח
מילות מפתחמדעי חברה ,מדעי מדינה ,בטחון ,ממשל,גדר הפרדה ,דעות, התיישבות,החברה הישראלית ,פילוג,
תיאור העבודה

עבודה סמינריונית זו עוסקת בנושא קונפליקט "גדר ההפרדה",


אשר הוקמה בשנת 2002 בהוראת ממשלת ישראל,


לאור התגברות פעולות טרור המתאבדים מיהודה ושומרון. 


קנו עכשיו ! קבלו את מייד בסיום ההזמנה .

מבצע הנחה
הזמן עכשיו
תקציר העבודה

לתכנית להקמת גדר ההפרדה היסטוריה ארוכה, אשר מקורה בסכסוך הישראלי-פלסטיני. אין ההחלטה על הקמת גדר ההפרדה מיוני 2002 התקבלה בחלל ריק, אלא מבוססת על ההכרה כי הסכסוך הישראלי-פלסטיני מקורו בין היתר בנושאי גבולות, זכות השיבה, פליטים, ירושלים, הזכות להגדרה עצמית של הפלסטינים מחד וההכרה בזכות קיומה של מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית. לגדר ההפרדה היבטים משפטיים ובינלאומיים אשר מחדדים ומעצימים את המחלוקות השונות שבהקמתה. ההיבטים השונים נידונו הן בבג"ץ והן בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. בהיבט המשפטי מתקיים דיון רחב שכן, החלטות משפטיות מעצבות תודעה ודעת קהל. עקב כך, ישנה השפעה מרכזית על העמדות השונות בציבור הישראלי, הפלסטיני והבינלאומי באשר לתפקידה של גדר ההפרדה. השיח הציבורי בהקמת גדר ההפרדה עובר דרך השיח הישראלי, עבור דרך השיח הפלסטיני וכלה בשיח הבינלאומי. כל שיח מקדם נרטיב שונה לגדר ההפרדה ומחדד את הקונפליקטים השונים שהיא יוצרת.


בחלק השני, הוא החלק האיכותני נבחן בסקר עמדות, באמצעות סדרת שאלות רציפה למרואיינים את תחושותיהם, עמדותיהם ומחשבותיהם באשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני בכלל ולגדר ההפרדה בפרט. באמצעות ניתוח סקר העמדות ננסה להבין עמדות שונות בסוגיות מרכזיות ביחסים שבין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית מחד, והתייחסות לסוגיות שבין הציבור הישראלי לאוכלוסיה הפלסטינית מאידך. סוגיות אלו יכולות לכלול סטריאוטיפים שונים, דעות קדומות ודימויים שונים אשר מרואיינים מביאים לידי ביטוי אל מול שאלות שמקורן באיתור דילמות וקונפליקטים.


 


. השיח הציבורי על גדר ההפרדה


מלבד סקירת העובדות ההיסטוריות על תהליך קבלת ההחלטות על הקמת גדר ההפרדה וכן, קודם הדיון על מחלוקות  ותפיסות שונות על הקמת גדר ההפרדה ונחיצותה מכלל ההיבטים (ביטחוניים, פוליטיים, כלכליים, גיאוגרפים וכו') יש מקום לכמה הכללות באשר לשיח הציבורי בנושא הגדר הן בקרב האוכלוסייה הישראלית והן בקרב האוכלוסייה הפלסטינית כפי שהשתקף באמצעי התקשורת וכפי שקיבל ביטוי בבמות ציבוריות. את הסקירה נעשה על פי השיח הציבורי היהודי ישראלי ועל פי השיח הציבורי הפלסטיני[1].


6.1 השיח הציבורי הישראלי


הציבור הישראלי לא גילה עניין בתוואי הגדר ובהשלכותיו האידיאולוגיות, הפוליטיות והאנושיות. כאשר התעורר ויכוח ציבורי הוא נגע לנושאים כגון חוסר היעילות של הממשלה בכל הקשור לבניית הגדר במועד המתוכנן, או מדוע לא הוקצו תקציבים לבנייתה (דרוקר ושלח, 2005)[2]. שורת סקרים משנת 1995 ואילך ביחס לעמדות הציבור כלפי רעיון ההפרדה חשפו מגמות אחידות ויציבות.


ב – 1995 הסכימו 67% מהמרואיינים, במחקר מטעם תמי שטיינמץ, שכדי להפחית טרור פלסטיני נחוצה הפרדה בין ישראל לבין הפלסטינים, וחובה לבנות גדר או מכשול בין ישראל לשטחי הרשות הפלסטינית (פולמן, 2004). סקר נוסף ב – 2002 מטעם מרכז תמי שטיינמץ הראה ש – 74% מהמרואיינים היהודים האמינו שגדר או מכשול יוכלו להפסיק טרור או להפחיתו במידה ניכרת (יער והרמן, 2003)[3]. גם סקר של מכון פנורמה ב – 2002 מצא ששני שלישים מהציבור תומך בבניית הגדר, אבל רובם גם סברו שהגדר או המכשול לא יוכלו להפסיק לחלוטין את כניסת המתאבדים ואת פעולות האיבה נגד אזרחים ישראלים.




[1] נורית קליאוט, ראסם חמאיסי, דבורה שמואלי. עמדות ותפיסות כלפי גדר ההפרדה ביישובים יהודיים וערביים, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, יוני 2007.


[2] רביב דרוקר, עפר שלח. בומרנג. כישלון המנהיגות באינתיפאדה השנייה. 2005.


[3] יער א' ו-הרמן ת'. החברה הישראלית בין פילוג לאחדות. המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2003.


 


 סקר עמדות


בסקר העמדות והתפיסות רואיינו 19 סטודנטים במכללת תל חי, אזרחי מדינת ישראל בעלי תפיסות ודעות שונות. בין המרואיינים ניתן למצוא תושבי ישובים ערביים, או שאינם יהודיים כגון נצרת, בוקעתא ומג'דל שמס וכן תושבי ישובים יהודיים. המרואיינים נבחרו באופן אקראי, כך שיהיו קבוצה מגוונת ככל האפשר מבחינת מין, מקום המגורים, מוצא והשתייכות פוליטית. בהיבט ההשכלה וקבוצת הגיל, המרואיינים שנבחרו מאוד הומוגניים (סטודנטים/בעלי השכלה וטווח גילאים שבין 20 ל-30). לכן, קבוצת המרואיינים אינה משקפת חתך טיפוסי של החברה בישראל. נספח ג'  ונספח ד' מציגים את תכונות המרואיינים ואת המגוון השאלות לסקר העמדות. הלוח  (ראה נספח ג') מסכם את תכונות המרואיינים השונים שנדגמו במחקר האיכותני. הראיון עם הסטודנטים נערך על בסיס שאלון (ראה נספח ד') שאפשר מתן תשובות פתוחות בהיבטים שונים של השפעות גדר ההפרדה על המרואיינים, על תודעתם, תפיסותיהם, הידע שלהם בנתונים השונים ורגשותיהם.


לא נתגלה קושי רב לערוך את הראיונות מבחינת זמן ומרחב, יחד עם זאת היה קושי למקד את תשובת המרואיינים לבחינת שאלות המחקר. לא כל המרואיינים התייחסו באופן אחיד ואקוויוולנטי לשאלות המחקר, יחד עם זאת בניתוח השאלות ניתן ללמוד על החוט המקשר בתשובת המרואיין לשאלה, כך שתהיה זה או דומה (ולחילופין שונה לחלוטין בצורה הפוכה) למרואיין אחר. ראוי לציין כי הגדרות שנויות במחלוקת, כגון ביטחון, יהודה ושומרון, הקו הירוק, בעיה פלסטינית או כל מונח והגדרתו הובא בהתאם להגדרתם של המרואיינים, תפיסתם והנרטיב של המרואיינים, כפי שהגדירו אותם במהלך הראיון. 


 


 

תוכן עניינים

תקציר. 3


מבוא. 4


רקע תיאורטי 6


1. גדר ההפרדה מהי? 6


1.1.  הגדרה. 6


1.2.  שמות הגדר. 7


1.3.  מאפייני הגדר. 7


2. תוואי הגדר. 8


2.1.   רקע. 8


2.2.  מקטעי הגדר. 8


3. ההיסטוריה של גדר ההפרדה. 11


3.1.  ההיבט הפוליטי 11


3.2 הרקע להקמת גדר ההפרדה................................................................................12


3.3.  שלבים בבניית הגדר. 14


3.4.  פרויקט "מרחב התפר". 14


4. המניעים להקמת גדר ההפרדה. 15


4.1.  המניע הביטחוני 15


4.2.  המניע המדיני 16


4.3.  המניע הדמוגרפי 16


4.4.  המניע החברתי-תרבותי 16


4.5.  המניע הכלכלי 16


5. היבטים משפטיים של גדר ההפרדה. 17


5.1. גדר ההפרדה בעיני בג"ץ. 17


6. השיח הציבורי על גדר ההפרדה. 21


6.1 השיח הציבורי הישראלי 21


6.2 השיח הציבורי הפלסטיני 23


6.3 השיח הבינלאומי 24


6.4 גדר ההפרדה בראי הקולנוע. 26


7. השפעות שונות של גדר ההפרדה. 26


7.1 השפעת גדר ההפרדה על מרקם החיים ביישובים הסמוכים אליו 26


7.2 השפעת הגדר על ישובים יהודיים וערביים ממערב לגדר. 27


7.3 השפעת הקמת גדר ההפרדה על שוק העבודה בישראל. 28


 


שיטת המחקר. 30


1. רקע. 30


2. מתודולוגיה. 30


2.1.  שיטות המחקר. 30


2.2  אוכלוסיית המחקר. 31


2.3.  כלי המחקר. 31


3. סקר עמדות. 31


ממצאים. 32


1. רקע. 32


2. ממצאי סקר העמדות. 32


2.1.  ההגדרה הנכונה לגדר ההפרדה בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלסטינית. 32


2.2. היבטים שונים המאפיינים את בניית גדר ההפרדה. 33


2.3. המטרות השונות בבניית גדר ההפרדה. 33


2.4. האם השיקולים לבניית הגדר הינם אידיאולוגים או ביטחוניים? 34


2.5. פגיעה בעצמאות הכלכלית של הרשות הפלסטינית. 34


2.6. מדוע בניית גדר ההפרדה אינה מקבלת לגיטימציה בינלאומית? 34


2.7. האם העלות הכלכלית של בניית גדר ההפרדה מוצדקת לאור המטרה? 35


2.8.  איזה קונפליקט נוצר מהקמת גדר ההפרדה? 35


2.9. חוסר לגיטימציה מלאה בציבור הישראלי 36


2.10. מוכנות לשלם מחיר כלשהו בעד מטרות הקמת הגדר. 36


2.11. מה יפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני: גדר הפרדה או גבולות מוסכמים? 36


דיון ומסקנות.. 37


רשימת מקורות (ביבליוגרפיה) 41


ספרות מקצועית. 41


מאמרי עיתונות. 42


החלטות ממשלה. 42


פסיקה אזרחית. 42


ספרות מקצועית באנגלית. 43


מדיה אלקטרונית. 43


נספחים......................42          


 

עוד עבודות בנושא מדעי החברה
פרה סמינריון- עתידם של איגודים מקצועיים בישראל
סמינריון - קפיטליזם
הטרדה מינית כהפרת זכויות אדם- שינויים ותמורות בגישת החברה הישראלית כלפי הנושא
פערים במערכת החינוך והשפעתם על תעסוקת עובדים ערביים וישראלים
הפרטת בזק והשפעת ההפרטה על תנאי השכר או מורל של עובדים בדרגים לא ניהוליים השפעה על מורל מוטיבציה ויעילות העובדים
עוד עבודות במדעי החברה
שתף |