איכות מבצעים רכישה בטוחה SSL שביעות רצון לקוחות שירות לקוחות
רכוש עבודה פרסם עבודה

מחקרהתפשטות טריטוריאלית תפקיד החוקה וחרויות הפרט בעיניו של תומס גפרסון

דף הבית >> מקצועות >> היסטוריה >> היסטוריה >> מחקרהתפשטות טריטוריאלית תפקיד החוקה וחרויות הפרט בעיניו של תומס גפרסון

מספר העבודה280820143304
שם העבודהמחקרהתפשטות טריטוריאלית תפקיד החוקה וחרויות הפרט בעיניו של תומס גפרסון
שנת פרסום2013
מוסד לימודיםהאוניברסיטה הפתוחה
קורסהיסטוריה
מספר עמודים30
מספר מילים12,000
מספר מקורות20
מחיר280 ש"ח
מילות מפתחהיסטוריה,ארצות הברית,נשיא,תפקיד החוקה,התפשטות טריטוריאלית,תומס ג'פרסון,עצמאות
תיאור העבודה

נושא המחקר הוא "תומס ג'פרסון וההתפשטות הטריטוריאלית של ארה"ב בשנים 1782 – 1826".


העבודה מתמקדת בתומס ג'פרסון (Jefferson, 1743-1826), בעקרונות שלו,


בחזונו עבור אמריקה ובהתפשטות הטריטוריאלית של ארה"ב בעשורים הראשונים לעצמאותה. 


קנו עכשיו ! קבלו את מייד בסיום ההזמנה .

מבצע הנחה
הזמן עכשיו
תקציר העבודה

נושא העבודה הוא "תומס ג'פרסון וההתפשטות הטריטוריאלית של ארה"ב בשנים 1782 – 1826". העבודה מתמקדת בתומס ג'פרסון (Jefferson, 1743-1826), בעקרונות שלו, בחזונו עבור אמריקה ובהתפשטות הטריטוריאלית של ארה"ב בעשורים הראשונים לעצמאותה. במהלך העבודה אני אבחן כיצד התפשטות טריטוריאלית עצומה זו מתיישבת עם השקפת העולם של תומס ג'פרסון ועמדותיו כלפי האינדיאנים, הכושים, החוק וצורת הממשל האידיאלית, לדעתו של ארה"ב.


תומס ג'פרסון היה איש משכיל ואחד מהאבות המייסדים של האומה האמריקאית. הוא היה מדינאי, פילוסוף, ארכיטקט, היסטוריון וארכיאולוג[1]. יתרה מכך, בין השאר, יש כאלה הרואים בג'פרסון כאבי הארכאולוגיה האמריקאית[2]. הוא נטל חלק נכבד במאבק לעצמאות ארה"ב וחיבר ספרים ומאמרים שהעניקו לגיטימציה חוקית לתביעות האמריקאים.  ג'פרסון הייתה דמות משמעותית בפוליטיקה האמריקאית בשנים הראשונות להקמתה. עם סיום מלחמת העצמאות הוא מונה לשגריר ארה"ב בצרפת, ולאחר מכן שימש כמזכיר המדינה בממשלו של ג'ורג' וושינגטון. בשנת 1800 הוא נבחר לנשיאות וכיהן כנשיא במשך שתי קדנציות. למרות היותו מנהיג המפלגה הרפובליקנית דמוקרטית הוא שימר בתקופת נשיאותו חלק ניכר מהיסודות הפדרליסטים שבאו לידי ביטוי בעיקר במדיניות של התפשטות טריטוריאלית מערבה, גיוון המערכת הכלכלית, המסחרית והתעשייתית וגיבוש זהות לאומית של פיתוח והתרחבות גיאוגרפית.  יתרה מכך, ממשלו של ג'פרסון ניהל פעילות משמעותית במערב ואף מימן משלחות מחקר שסרקו אזורים נרחבים שהיו מחוץ לריבונות של ארה"ב באותה תקופה. הפעילות הטריטוריאלית המשמעותית ביותר של ג'פרסון היא רכישת לואיזיאנה מידי נפוליאון ב 1803. בפעולה זו הוא הכפיל את שטחה של ארה"ב[3].


לג'פרסון הייתה תפיסת עולם מגובשת שהייתה מנוגדת לזרם הפוליטי ששלט בשנים הראשונות של ארה"ב, הפדרליסטים. בניגוד לתפיסתם, ג'פרסון שאף לבזר את העוצמה השלטונית ולא לרכזה, הוא חשש מעריצות שלטונית והוקיר את החירות ואף האמין שהבסיס לרפובליקה צריך להיות דמוקרטי. הוא העדיף שאמריקה תישאר אומה של חקלאים ותמך בהפיכתה לרפובליקה אגררית, עם מערכת חוקים מתונה, המעניקה שוויון הזדמנויות לכל ומהווה מקלט לנרדפים ולנדכאים ומשמשת כמגדלור של חירות[4].


ב 1776 בריטניה שלטה בקולוניות האמריקאיות שלה לא רק האמצעות הכוח הצבאי העדיף שלה, אלא גם באמצעות תביעת ריבונות ארוכת שנים לגבי הריבונות ובאמצעות הכוח התרבותי של מדינת אם עתיקה יותר ועשירה יותר. ולכן, כדי לבסס את עצמאותם, השתמשו המושבות בתיאוריה וברטוריקה שהתעלו על הלגיטימציה של השליטה הבריטית. חלק מכך בא לידי ביטוי בהצהרת




[1]  Robinson J. Henri (1995). “An American Cabinet of Curiosities: Thomas Jefferson's "Indian Hall at Monticello". Winterthur Portfolio, 30 (1), 41-58.


[2][2]  Hatzenbuehler, Ronald (2011). “Questioning Whether Thomas Jefferson Was the “Father” of American Archaeology”. History and Anthropology, 22 (1). 121–129. p.121.


[3]  נווה, אייל (2007). ארצות הברית: דמוקרטיה בהתהוות מתמדת. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה. עמ' 107.


[4]  מוריסון א. סמיואל, קומאג'ר ס. הנרי ולכטנברג א. ויליאם (1983). ההיסטוריה של ארה"ב. ע' 138.


 


1 הקונגרס האמריקאי הראשון


הקונגרס הראשון התכנס בספטמבר 1774 וכלל נציגים מכל המושבות למעט ג'ורג'יה. במהלך הקונגרס התבלט אדם בשם תומס ג'פרסון שהחל לתפוס מקום מרכזי בתנועת ההתנגדות. ג'פרסון השתייך לקבוצה של מנהיגי מושבות שחששו מהשתלטות הרדיקלים על האספות הזמניות. בין מנהיגים אלו היו סוחרים, עורכי דין ובעלי עבדים. קבוצה זו כונתה "שמרנים ליברלים". מצד אחד הם נפגעו מהחוקים הבריטים ומצד שני חששו מהרדיקלים. מטרתם הייתה לשמור על החוק והסדר ועל רכושם שהושג במסגרת המערכת הקולוניאלית. הם ניסו להוביל את הסכסוך מול בריטניה כדי להחזיר את המצב לקדמותו. מצד אחד לבטל את השרירותיות השלטונית הבריטית ומצד שני לשכך את התסיסה העממית במושבות. למעשה הם פעלו מתוך דילמה, החשש מניתוק מבריטניה ומצד שני סירובם להיכנע לשלטון הבריטי העריץ[1].


במהלך הקונגרס הראשון פרסם ג'פרסון מסמך שהעלה את קרנו בקרב המהפכנים האמריקנים. מאמר "השקפה מסכמת על זכויות אמריקה הבריטית". מאמר זה היה בעל השפעה משמעותית על מדיניות המושבות ועל הלכי הרוח של המתיישבים והפוליטיקאים הבריטים כאחד. למרות שהמסמך נדחה רשמית על ידי חברי הקונגרס הוא נתפס כמסמך המביע יותר מכל את דעתם והשקפתם של מנהיגי המאבק. כמו כן, מסמך זה הפך את ג'פרסון לדמות מפתח למנסח הרהוט ביותר של טענות המושבות. המסמך זה מתבסס על זכויות אדם והזכויות הטבעיות בהצגתו את פעולות הפרלמנט הבריטי כלא חוקיות.


מעבר למאמר של ג'פרסון התקבלו מספר החלטות משמעותיות בקונגרס זה. למשל, הוחלט לאמץ את ההחלטות של ועדת ספוק. על פי ועדה זו חוקי העונשין שוללים את זכויותיהם של המתיישבים, נוגדים את הזיכיון של המושבה, נוגדים את המשפט הבריטי ואת חוקי הטבע ולכן יש להתעלם מהם. ההחלטה השנייה שהתקבלה בקונגרס הייתה הטלת עיצומים כלכליים כנגד בריטניה והטלת חרם על מוצרים בריטיים. החלטה זו לוותה באימוץ הסכמים על ידי כלל המושבות של אי ייבוא, אי ייצוא ואי צריכה של מוצרים מבריטניה. כמו כן, הוחלט על הקמת מליציות עממיות להגנה מפני החיילים הבריטים שישבו בבוסטון. אחת מהחלטות החשובות ביותר שקיבל הקונגרס היה הסכם "ההתאחדות". הסכם זה קבע כי בכל עיירה או מחוז יוקמו ועדות בקרה שתפקידן יהיה לפקח על הסכמי אי היבוא, אי היצוא ואי הצריכה. במסגרת תפקידן יוכלו הוועדות לפרסם את שמות הסוחרים שהפרו את ההסכמים האלה, ולהחרים את סחורות היבוא. פעולות והחלטות אלו הפכו את הקונגרס מגוף שהתכנס כדי למחות על הדיכוי הבריטי לגוף שכונן מנגנון לפיקוח על חיי היום יום באמריקה. הקונגרס הסתיים בהחלטה לשוב ולהתכנס במאי של שנה הבאה[2].


 




[1]  נווה, ארצות הברית: דמוקרטיה בהתהוות מתמדת, עמ' 59.


[2]  מוריסון, קומאג'ר ולכטנברג ,ההיסטוריה של ארה"ב, עמ' 81,82.


 


פרק 3 – יישום החזון: תקופת נשיאותו של תומס ג'פרסון


ג'פרסון היה הנשיא השלישי של ארה"ב והוא כיהן במשך שתי קדנציות רצופות משנת 1801 – 1809. במהלך תקופה זו הייתה נתונה ארה"ב תחת לחץ צבאי ודיפלומטי להצטרף למלחמות שנערכו בין המעצמות האירופאיות. בנוסף היא הכפילה את שטחה הטריטוריאלי. עד כה, הוצגו בפרקים הקודמים הביוגרפיה של ג'פרסון, כתביו האידיאולוגיים ופעולותיו כנציג בבית הנבחרים של ווירג'יניה, כמושל ווירג'יניה, כשגריר בצרפת, כמזכיר המדינה וכסגן הנשיא. אמנם, כל התפקידים האלו הם תפקידים פוליטיים חשובים, אך לא במידה כזו כדי שנראה את ההשפעה של החזון האידיאולוגי של ג'פרסון פועל ומשפיע באופן ישיר ומידי על המדיניות האמריקאית. בפרק זה אני אבחן את תקופת נשיאותו של ג'פרסון לאור המידע שהוצג בפרקים הקודמים על מנת לבחון כיצד הוא יישם את חזונו והאידיאולוגיה שלו כאשר הגיע לתפקיד הנשיא.


במהלך הפרק אני אתמקד בשלושה תחומים אותם זיהיתי כבסיס לחזונו של ג'פרסון הן כהוגה דעות והן כפוליטיקאי. הראשון, זכויות האדם והאזרח, כלומר, כיצד ג'פרסון יישם את חזונו כנשיא בתחום זה. השני, אמנם כרפובליקני הראשון כנשיא הוא ניצח את הפדרליסטים וגישתם כלפי היחסים בין הממשל הפדרלי לבין מדינות הברית. הנקודה המעניינת היא כיצד הוא, כנשיא, כמייצג של הממשל הפדרלי התייחס למערכת יחסים זו. לבסוף, הצד ה"אפל" בג'פרסון, כיצד הוא יישם את הנטיות האימפריאליסטיות שלו כנשיא לאור התנגדותו למלחמה?


עקרונותיו ואמונותיו בנוגע לממשל תקין והדרך הראויה בה הממשל הפדרלי צריך לפעול מפורטים במכתבו לאלבריג' ג'רי בינואר 1799. ראשית, הוא התנגד לביצוע החוקה באופן המעניק לה אופי מלוכני, כלומר מינוי נשיא וסנאטורים לכל ימי חייהם, להעברת משרות אלה בירושה, שהתוצאה של זה היא ביטול עקרון הבחירה. שנית, הסמכויות שהמדינות לא מסרו לממשלה הפדרלית ולקונגרס, יישארו בידיהן. שלישית, הוא אינו תומך בהעברת סמכויות של המדינות לממשלה הפדרלית. רביעית, לטענתו ממשלה יעילה היא ממשלה חסכונית ופשוטה המעבירה ככל שניתן מן ההכנסה הציבורית לכיסוי החוב הלאומי והוא אינו תומך בהגדלת החוב הלאומי. חמישית, הוא תומך בהקמת מיליציה לצורכי ביטחון פנים בלבד ובכוח ימי המספיק כדי להגן על הנמלים ועל החופים מפני שוד. שישית, הוא אינו תומך בצבא קבע או בצי בזמני שלום. לדבריו, קיומם של אלה יכולים לסבך את ארה"ב במלחמות. הוא אינו מעוניין להתערב בסכסוכים באירופה או לקיים בריתות עם מלכים[1].


 




[1]  קולקה, תומס ג'פרסון, איש רנסנס אמריקני בעולם של מהפכה: דיוקן חיים במכתבים, עמ' 463.

תוכן עניינים

מבוא       .............................................................................................       עמ' 1-3


 


פרק 1 – רקע ביוגרפי של תומס ג'פרסון         .................................       עמ' 4-11


1.1 נציג בית הנבחרים של ווירג'יניה           .............................................       עמ' 4-7


1.1.1 הקונגרס האמריקאי הראשון               .............................................       עמ' 5


1.1.2 הקונגרס השני והצהרת העצמאות       .............................................       עמ' 5-6        


1.1.3 מימוש הצהרת העצמאות           ......................................................       עמ' 6-7


1.3 מושל ווירג'יניה        ........................................................................       עמ' 7


1.4 שגריר בצרפת           .........................................................................      עמ' 7-8


1.5 מזכיר המדינה          ........................................................................       עמ' 8-9


1.6 סגן נשיא         .................................................................................       עמ' 9


1.7 נשיא        ........................................................................................       עמ' 9-10


1.8 אחרית ימיו של ג'פרסון         ............................................................       עמ' 10-11


 


פרק 2 – ג'פרסון בשנות המהפכה        .............................................       עמ' 12-21


2.1 הרקע למהפכה האמריקאית        ......................................................       עמ' 12-13


2.2 ג'פרסון כמנהיג במהפכה          .........................................................       עמ' 13-16


2.2.1 השקפה מסכמת על זכויות אמריקה הבריטית         ...........................       עמ' 14


2.2.2 הצהרת העצמאות         ..................................................................       עמ' 14-15


2.2.3 חוק חופש הדת              ..................................................................       עמ' 16


2.2.4 הערות על וירג'יניה       ..................................................................       עמ' 16-17


2.2.5 מגילת הזכויות          .....................................................................       עמ' 17-18


2.3 ג'פרסון כחלק מהממשל הפדרלי        ................................................       עמ' 18-20


2.3.1 פדרליסטים מול רפובליקנים         ...................................................       עמ' 18-19


2.3.2 מאבקו של ג'פרסון ותקנות קנטקי       .............................................       עמ' 19-20


2.3 אימפריאליזם ג'פרסוני         .............................................................       עמ' 20-21


 


פרק 3 – יישום החזון: תקופת נשיאותו של תומס ג'פרסון  .........       עמ' 22-25


3.1 יישום חזונו של ג'פרסון בנוגע לזכויות אדם        .................................       עמ' 22-23


3.2 יישום חזונו של ג'פרסון בנושא החוקה ועוצמת השלטון הפדרלי     ......       עמ' 23-24


3.3 הנטיות האימפריאליסטיות של ג'פרסון       .......................................      עמ' 24-25


3.4 יישום כללי של החזון הג'פרסוני        ................................................       עמ' 25


 


סיכום ומסקנות       ...........................................................................       עמ' 26-28


4.1 המסגרת המחקרית         ..................................................................       עמ' 26


4.2 חזונו המדיני של תומס ג'פרסון          .................................................      עמ' 26


4.3 חזון מול מציאות       ........................................................................       עמ' 26-27


4.4 מסקנת המחקר        .........................................................................       עמ' 27-28


 


ביבליוגרפיה        ..............................................................................       עמ' 29-30


 


 


 


 


 


 


 

עוד עבודות בנושא היסטוריה
סמינריון בנושא מלחמת יוון פרס- מעצמות מול מדינות קטנות
עבודת גמר בהיסטוריה בנושא חסידי אומות העולם
קריאה מרקסיסטית של החוקה האמריקאית
השפעת עוצמת חולשה של ברהמ על סיום מלחמה הקרה ועל מעמדה של רוסיה במערכת בינלאומית עד תום שלטונו של ילצין עד שנת 1999
מוסדות החינוך בתקופה הממלוכית והמדרסה
עוד עבודות בהיסטוריה
שתף |