איכות מבצעים רכישה בטוחה SSL שביעות רצון לקוחות שירות לקוחות
רכוש עבודה פרסם עבודה

סיכומי שיעור בקורס פילוסופיה -תורת הצדק

דף הבית >> מקצועות >> פילוסופיה >> פילוסופיה >> סיכומי שיעור בקורס פילוסופיה -תורת הצדק

מספר העבודה300320122498
שם העבודהסיכומי שיעור בקורס פילוסופיה -תורת הצדק
שנת פרסום2010
מוסד לימודיםאוניברסיטת תל אביב
קורספילוסופיה
מספר עמודים22
מספר מילים11,782
מחיר130 ש"ח
מילות מפתחצדק,אפלטון,תאוריה דמוקרטית,צדיק,אריסטו
מבצע הנחה
הזמן עכשיו
תקציר העבודה
שיעור 1
קצת על הסילבוס: צדק הוא תכונה שאפשר לשייך אותה גם לבני אדם גם לסוגי משטר וגם למעגלים שהם רחבים יותר מהמשטר. כלומר גם לספירה הגלובאלית כולה. כלומר מה שלא רק מצטמצמם למדינה בה אתה חי. בקורס הזה נדבר על 3 המעגלים הללו גם יחד. זוהי חריגה מהמונח הצר יותר של תאוריה דמוקרטית. תאוריה דמוקרטית – עניינה הוא מדינה דמוקרטית. אנו הולכים גם למעגל של המדינה וגם למעגל היותר גלובאלי.
הטקסט הבסיסי של תורת הצדק הוא הטקסט של רולס. יש הסכמה על סיפור כספר ששינה את המפה בנוגע לאיך מתייחסים לסוגיות תארוטיות בכלל בנושא של תאוריה פוליטית וסוגיית הצדק. רולס מייצר תאוריה של אמנה חברתית חדשה שבסיסה המצב המקורי, בו מה ששלי נשלל ממני. בגלל שאני לא יודע מה שלי אני צריך לעזור לאחר. על כך באות ביקורות רבות. מעל כל העניין הזה מרחף הויכוח הקלאסי בין סוציאליזם לבין קפיטליזם. הפילוסופיה היוונית לא ראתה הבדל בין המעגל האישי לפומבי. אצל אפלטון המעגל האישי חובר למעגל המדיני במובן הזה שכדי לדעת איזה סוג משטר צריך לכונן אתה יכול להסתכל על הפרט. ספר המדינה משחק על שני המישורים הללו. כלומר השאלה היא מה יהפוך אותי באופן אישי לאדם צדיק שנוג כראוי. התשובה היא שאולי קשה לי להסתכל על כוחות הנפש הפנימייים שלי, במקום להסתכל על המעל הפרט שלי אולי אני יכול להסתכל על המגל הגדול יותר של המדינה ולבדוק את השחקנים במעגל זה. זו תאוריה אופטימית. האנשים הראויים ינהיגו את המדיהה ולהם יהיו כוחות הנפש להנהיג את המדינה.
חלוקה: מה אתה רוצה, צריך, מצבך, היה לך קודם, מי מחלק? למה דווקא הוא? ולמה זה הגיע אליו? אריסטו מדבר על השורשים של כל זה. סיבה שניה שבגללה אנו עוסקים בתכונות האופי של האדם הצדיק היא שהוא רוצה שאנחנו נשאל את השאלות הללו גם ברמה האישית שלנו, כלומר לצד הדיון של השאלות מהו צדק ברמה הציבורית, חשוב שכל אחד יקח את עצמו וינתח. כלומר השאלות של מה האופי הפרטי שלי יהיו חלק מהדיון.

אפלטון, פוליטאה ב' (נושא 1 בסילבוס)
מדוע אנו עושים את מה שאנו עושים?
1. בשל עצמם.
2. בשל עצמם ובשל תוצאותיהם.
3. בשל תוצאותיהם.
איפה אנו ממקמים צדק על השלושה הללו?
הגרלה יכולה ליצור פרצדורה צודקת. לדוגמא בחלוקת עוגה.
אפלטון נמצא במצב 2 וגלאוקון ב- 1.
מה תהיה תשובתי שמדובר בילד שלי או בשביל האדם הכי יקר לי.
שאלה: למה כדאי לי לתת לזולת אם יש לי. אחת השאלות תהיה איך אנו קובעים מה צריך וראוי ומה זה מספיק? כי יש לנו זה תנאים אובייקטיבים, אבל אם ריקי לדוגמא תהיה רעבה, אולי גם אני קצת רעב. אולי אני יכול להגיד שאני מפונק באוכל ולכן האוכל שיש פה, אני לא אוהב אותו. זה משהו שכאילו אובייקטיבית הוא מספיק. יכול להיות שאני יכול לכונן איזהשהו סוג של מו"מ עם ריקי והחברה כולה על כך שנניח שלריקי יש משאבים שאני זקוק להם. לי יש אוכל אבל אני לא אוהב אותו. לריקי יש סוג של יכולת- ציוץ. ציוץ שגורם לציפורים להביא אוכל. אם אני אתן לריקי אוכל בשביל שתצייץ בשבילי. ריקי יכולה ללמד אותי גם משהו ואני אוכל יש לי, אבל לא על הלחם לבדו יחיה האדם. כך אנו עושים עסקאות. כל מה שתואר כאן נשען על הריעון שכדאי להיות צודק, אבל יש לנו הנחה על מושג הצדק שהוא לא מושג כדאי. זה לא פייר שלך יש ולי אין, זה לא אמור להיות תלוי בכך שכדאי לי להיות צודק.
גלאוקון מייצג את העמדה האומרת – המצב הזה שבו יש אחד שיש לו ויש אחד שאין לו, הוא מצב שככה זה בעולם. השאלה למה אני בסופו של דבר נותן לאחר, היא שאלה שצריך לענות עליה, אחרת אנו נשארים במגל ריק. אנו צריכים לדבר על המוטיבציה של למה לנהוג בצדק. כאשר אני מדבר על המוטיבציה, אני לפעצים צריך לדבר על הכדאי. הסיפור של גלאוקון: היה הכי טוב שתעשה עוול ולא תשלם עליו מחיר. מאחר שזה בלתי אפשרי כי ידעו שעשית עוול ויענישו אותך, והעונש יהיה יותר כבד מההנאה שהשגת. לכן בני האדם המציאו את החוקים ואז הוא אומר- אתה צודק משום שאתה מקבל על זה שכר.
סיפור הטבעת שמעלימה אותך. הוא שואל אם היית לי הטבעת הזו הייתי עדיין צדיק. גלאוקון אומר שאם לא נשלם מחיר על מעשינו, התוצאות הם כאלו שברגע שתהיה לנו טבעת אנו נפסיק להיות צדיקים. גלאוקון ממשיך ואומר: הצדיק הזה הוא חי בעולם והוא ממשיך עם כל הנפש הנפלאה הזו שלו, אבל אנחנו כל הזמן חובשים שהוא רשע. אנחנו כל הזמן חושבים שהוא רמאי אפילו שהוא צדיק נסתר. הרשע הוא יותר אמיתי מהצדק כי מה שחשוב לרשע זה להיות רשע, הוא אמיתי יותר עם מעשיו. הצדיק מה שמעניין אותו זה רק שידעו שהוא צדיק, לא מעניין אותו להיות צדיק באמת.
עוד עבודות בנושא פילוסופיה
אפלטון אריסטו מאמר של סיביל
פילוסופיה של המדע- הצגה והשוואת שתי אפשרויות לקריאת טקסטים ומסרים המוצגים בתקשורת
רפראט בלוגיקה וחשיבויות
סיכום בפילוסופיה
העולם האובייקטיבי
עוד עבודות בפילוסופיה
שתף |