דיני נזיקין- סיכום קורס מלא

דף הבית >> מקצועות >> משפטים >> דיני נזיקין >> דיני נזיקין- סיכום קורס מלא

מספר העבודה	10072010505
שם העבודה	דיני נזיקין- סיכום קורס מלא
שנת פרסום	2003
מוסד לימודים	אוניברסיטת תל אביב
קורס	דיני נזיקין שנה א
מספר עמודים	192
מספר מילים	87,777
מחיר	180 ש"ח
מילות מפתח	דיני נזיקין, פיצויים, גרימת נזק, דיני עונשין, דיני קניין,הפרת חובה חקוקה, יסודות העוולה

תיאור העבודה
27 שיעורים מלאים שמסוכמים על ידי סטודנטים בכיתה.
מכיל פסקי דין שונים.
מספיק חומר בכדי לכתוב עבודה מלאה בדיני נזיקין

תקציר העבודה
קטע מהסיכום:

מבוא
תחום דיני הנזיקין עוסק באירועים שונים ומגוונים שהתוצאה שלהם היא גרימת נזק או שעלולים לגרום לנזק- אירועים ניזקיים.
דוגמאות:
רופא שמתרשל בדיאגנוזה ועקב כך נגרם נזק, אם לא גילו את המחלה בזמן.
אדם שנפל לבור במדרכה.
גב' שהחליקה על פטרוזיליה בסופר.
פרסום שם ותמונה בעיתון של אדם, לשון הרע.
פגיעה עקב פגם במוצר מסוים (פיצוץ של בקבוק מוגז).

גם הנזק שהדינים מתייחסים אליו הוא מסוגים שונים: נזק לגופו שלאדם, לרכושו, לשמו הטוב, פגיעה בפרטיות.
הם עוסקים בשאלה: האם יש לתת פיצוי במקרים כאלה ואם כן, מיהו זה שנחייב אותו לתת את הפיצויים ,שדיני הנזיקין יראו אותו כמזיק ויטילו אחריות עליו ומה היקף הפיצוי שהניזוק יקבל.
זיהומים סביבתיים – למשל ע"י מפעל, גרמו לסכנה בריאותית ולסגירת אזורים שונים, גורם נזק רחב מסוגים שונים: בריאותי, סגירת מקומות בילוי, הפסד רווחים.

להכרה באחריות בדיני הנזיקין יש השלכה על הכלכלה לחברה בכללותה. דוגמא להשפעה של קביעת אחריות על המערך הכלכלי-חברתי : סוגיות רשלנות רפואית. עד שנות ה-80 הפסיקה לא הסכימה להטיל אחריות על רופאים. החל משנות ה-80 הגיעו לקיצוניות הפוכה.
בארה"ב פרמיות הבטוח של רופאים עלו לממדים אסטרונומיים, כך עלתה עלות השירותים הרפואיים. הרופאים חוששים ואחוז גבוה מהם מפסיק לעבוד לאחר מס' שנים, עקב התביעות בגין רשלנות רפואית.
תופעה מוכרת נוספת: רפואה מתגוננת, רופא הפוחד שיגישו נגדו תביעה, כדי להתכונן מראש עושה בדיקות מקיפות כדי להיות מכוסה, יש לזה עלויות כספיות וחברתיות לא מבוטלות, מעלה את מחירי השירות הרפואי.
לרופאים צעירים קשה להיכנס למקצוע כיון שיש בעיה לשלם את פרמיות הבטוח.
כלומר: יש מחיר שמשלמים להטלת אחריות. יש לקחת בחשבון את כל השיקולים הללו אם מחליטים להטיל אחריות ואם כן, מה היקפה.
חשיבות דיני הנזיקין גברה בשנים האחרונות לאחר "המהפכה החוקתית", חקיקת חוקי היסוד החדשים: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק. המיוחד בהם הוא שהם כותבים שאין לחוקק חוק של הכנסת שעומד בסתירה להם, אלא בתנאים של פסקת ההגבלה.
מצהיר על זכויות יסוד, מעגן אותן ונותן להן אפקט, אבל מה קורה כשנפגעה זכות כזו של אדם? אין בחוק שום זכר להוראה בנושא של פיצוי לנפגע משום שהיא בעצם במעמד חוקתי וחוקה לא מדברת על פיצוי אלא מצהירה על עקרונות בסיסיים של שיטה. אין הסדר משפטי במסגרת הזו שנותן פיצוי לנפגעים. מערכת הכללים בעניין הפיצוי נמצאת בדיני הנזיקין, אלה יכולים לשמש בסיס משפטי למתן פיצוי למי שנפגע, בגין הפרת חוקי יסוד.

יש צורך להגדיר מהם דיני הנזיקין, מה נכלל בתחומם, בכך אפשר להבחין ביניהם לבין ענפי משפט אחרים, שלפעמים קרובים. כל ענף משפטי יש לו, או עשויים להיות לו, כללים המיוחדים לו. (דוגמא: מועד ההתיישנות עלול להשתנות במערכות דינים שונות, לפקודה הנזיקין יש כלל מיוחד של התיישנות).

מכירים בזכות של תלויים לקבל פיצוי על הנזק שנגרם להם עקב מות מפרנסם: זכות אישה וילדים להגיש תביעה נזק המזיק בגין תאונת דרכים במקרה שאב המשפחה נהרג, במקום המנוח. אין זכות כזו במערכת משפטית אחרת.

הקושי להגדיר נובע מההיסטוריה של דיני הנזיקין בארץ, מאופן התפתחותם, בהבדל מהמשפט הקונטיננטלי, של מדינות יבשת אירופה, שם הכללים המשפטיים נקבעו ע"י מחוקק, שלנו נקלטו בארץ מאנגליה ושם לא נקבע חוק שעוסק בדיני הנזיקין אלא מה שעוסק בזה זה ה-Common Law משפט מקובל, שנוצר ע"י פסיקת בתי המשפט.
אין חוק כתוב, הגיעה סיטואציה מסוימת, בא ביהמ"ש האנגלי וקבע כי ב' זכאי לתבוע את א' ,הכיר בסיטואציה כיוצרת אחריות, ומאז פס"ד זה שימש תקדים מחייב לגבי בתי המשפט בשנים שלאחר מכן – שיטת התקדים המחייב. שיטה זו קיימת גם במשפט שלנו. הלכה שנפסקה ע"י ביהמ"ש העליון מחייבת כל בימ"ש זולת ביהמ"ש העליון. זה יכול לסטות מתקדימיו.
הלכה של בימ"ש בדרגה נמוכה יותר,אינה מחייבת, יש לה תוקף מנחה אבל לא מחייב.
באנגליה תקדים מחייב תפס מקום רב עד 67' ע"י בית הלורדים, הערכאה הגבוהה ביותר באנגליה, נוצרה מערכת דינים מחייבת וזוהי ה-Common Law. לפעמים גרמה לתוצאות לא צודקות ולכן הייתה מערכת דיני היושר – Equity, שבאה לפתור בעיה זו שהמשפט המחייב גרם תוצאות לא טובות . עד היום אין באנגליה חוק מסודר ומלא שעוסק בדיני הנזיקין.
לנו יש פקודה מנדטורית , פקודה הנזיקין ואח"כ כל מיני חוקים נוספים העוסקים בנושא.

אשם תורם – ראובן נוסע במכוניתו במהירות גבוהה, מתנגש עם אדם שלא כיבד תמרור זכות קדימה. נגרם נזק לרכוש, למכוניות. ראובן מגיש תביעה נגד שמעון, שמעון אומר: גם אתה ברשלנותך תרמת לתאונה, יש שילוב של שני הגורמים.
ה- Common Lawבהתחלה דחה את התביעה, בא המחוקק באנגליה וקבע חוק מיוחד בנושא אשם תורם וקבע כי אשם תורם לא מקנה טענת הגנה מוחלטת כלפי התביעה אלא גורם להפחתת הפיצויים . אצלנו, כבר הכניסו את החוק המתוקן.
פקודה הנזיקין, אם כן, היא דבר חקיקה מנדטורי שמבוסס על ה- Common Law האנגלי.

במשפט האנגלי אין הבדל בין חוק של הפרלמנט להלכה של ה- Common Law, שהיא בדיוק כמו חוק, הפרלמנט יכול לבטל הלכה. עוולת הרשלנות, למשל, לא יכולה להימצא במסגרת חקיקה אלא רק בפס"ד.

המייחד את המשפט האנגלי לעומת הקונטיננטלי הוא שדיני הנזיקין התפתחו ע"י בתי המשפט בצורה קזואיסטית , מקרית.
בפקודה שלנו, לקחו את ההלכות האנגליות והכניסו לתוך חוק , לכן קשה לתת הגדרה מה נכלל בדיני הנזיקין ובכ"ז המלומדים האנגלים ניסו לתת הגדרה:
WINFIELD – " האחריות בנזיקין נובעת מהפרת חובה שנקבעה בדין, שקיימת כלפי בני אדם באופן כללי ושהפרתה גורמת לתביעה בפיצויים בסכום בלתי קבוע מראש" . מתארת את המאפיינים העיקריים של דיני הנזיקין אבל יש לה מס' בעיות:
1. הפרת חובה שנקבעה בדין: חוץ מ-2 עוולות : הפרת חובה חקוקה ורשלנות, כל האחרות לא מנוסחות בצורה של יצירת חובה אלא מתארות התנהגות מסוימת שגורמת לאחריות. למשל, עוולת התקיפה (סעיף 23) , לכן נמתחה ביקורת על גישת וינפילד, לא יוצר חובה.
למרות הביקורת, אפשר להשיב עליה ולומר שלמרות שהניסוח איננו בלשון חובה, יש כאן יצירת חובה כיון שאם החוק אומר שהתנהגות מסוימת יוצרת אחריות נזיקית, לומדים מכך שקיימת חובה לא להתנהג כך.
2. החובה קיימת כלפי בני אדם באופן כללי: החובה הנזיקית היא כלפי כולם. סעיף 63, הפרת חובה חקוקה, אחד מתנאיה הוא שהחיקוק נועד להגנת האדם שנפגע. סעיף ב' מונה 3 אופציות: לטובת בני אדם בכלל, וה2 האחרות רק לטובת אותו אדם ספציפי או לטובתם של הגנת סוג מסוים של אנשים שהתובע נמנה עליהם. למשל: חוקי בטיחות בעבודה קובעים סטנדרטים לעבודות, מה קורה כאשר עובד נפגע עקב כך שלא שמו גדר למכונה, עובד שנפגע יוכל להגיש תביעה. האם אורח יוכל לתבוע? התשובה שלילית, יכול לתבוע רק בגין רשלנות לא בגין חובה חקוקה.
יכולה להיות עוולה נזיקית שהחבות לגביה אינה כלפי כל העולם אלא לפעמים רק כלפי סוג מסוים של אנשים ובכ"ז זוהי אחריות נזיקית.
ההגדרה של ווינפילד אינה ממצה.
3. התרופה: הפרתה גורמת לתביעה לפיצויים,עפ"י ווינפילד . הבעיה: נכון שהפיצויים הם התרופה העיקרית בדיני הנזיקין,אבל היא לא היחידה ולפעמים התובע יעדיף תרופה אחרת. לדוגמא: אכיפה או צו מניעה. דוגמא: אדם שליד ביתו הקימו דיסקוטק שפועל בין 23.00 ל- 4.00 , רוצה צו מניעה שימנע מהדיסקוטק לפעול ולא פיצוי כסעד נוסף או יחידי. הרצון יהיה למנוע עוולה ולא פיצוי.
4. בעוולת הסגת גבול – לפעמים, העוולה קיימת בלי אפשרות לתבוע פיצויים, יש צורך בתנאי נוסף: הוכחת נזקי ממון. למרות שמטרת דיני הנזיקין לתת פיצוי לנפגע, אין להתעלם ממטרתם הנוספת שהיא הרתעה מראש כדי למנוע נזקים עתידיים.
בעצם, הגדרת וינפילד נותנת את עיקר המאפיינים אבל אינה מדויקת ולכן היא פרובלמטית.

פרופ’ אנגלרד ניסח הגדרה אחרת הפותרת את הבעיות לעיל, מדויקת וממצה:
"אחריות בנזיקין היא אחריות משפטית הנובעת מהוראות פקודה הנזיקין המקומית וכל אחריות משפטית המחייבת אדם לשלם פיצויים על הנזק שגרם כתוצאה מהפרת חובה שבדין".

המרכיב הראשון של ההגדרה מפנה אותנו לדבר החקיקה המרכזי שמסביר את האחריות בנזיקין: פקודה הנזיקין. אם נמצא בפקודה הנזיקין, מטיל אחריות נזיקית.
אבל פקודה הנזיקין לא ממצה את האחריות בנזיקין, יש חקיקה רחבה נוספת שהוסיפה אחריות בנזיקין. חשוב להגדיר, לא לגבי מקרים ברורים אלא כשיש בחוק חובה מסוימת והחוק לא כותב מהי מהותה מפני שאם היא חובה נזיקית,יחולו עליה כל הכללים.
דוגמא לחוק שקובע חובה לשלם פיצויים אבל לא מגדיר מהי החובה: חוק הפטנטים. מי שמפר פטנט רשום צריך לשלם פיצויים. מסדיר את השאלה כמה פיצויים, אבל לא מסדיר מה קורה כשיש 3 אנשים שהפרו פטנט, דיני הנזיקין קובעים עיקרון שכשיש מספר מעוולים הגורמים נזק אחד, הניזוק יכול להגיש תביעה נגד כולם או בוחר להגיש תביעה נגד אחד מהם – "ביחד ולחוד". ואז יכול לגבות מהאחד את מלוא הפיצויים. אם שני האחרים אחראים, הנתבע האחד יתבע מהאחרים שיפוי. כל אחד מהמזיקים יש לו אחריות למלוא הנזק. לחוק הפטנטים, אין תשובה לשאלה זו.
המרכיב השני, אם החוק לא היה מחייב בתשלום פיצויים, לא הייתה חובה נזיקית. תנאי לכך שחובה שמצויה מחוץ לפקודה הנזיקין ולא כתוב מראש שהיא חובה נזיקית, תסווג כחובה נזיקית בכך שהפרתה תגרור תשלום פיצויים. הפרת חוק הפטנטים יוצרת אחריות נזיקית של מפר הפטנט.
כדי לסווג חובה כחובה נזיקית שלא מופיעה בפקודה הנזיקין, אלא בחוקים אחרים, צריכה להתקיים החובה לשלם פיצויים עקב הפרת החובה.

תוכן עניינים
מבוא 2
מקומם של דיני הנזיקין במערכת המשפט 7
הבחנה בין דיני חוזים לנזיקין: 7
א' – מקור החובה 7
המשך – ההבחנות בין דיני הנזיקין לענפי משפט מרובים: 10
האינטרסים שדיני הנזיקין מגנים עליהם: מקובל לראות 4 קטגוריות של אינטרסים: 14
עוולות ספציפיות, פרטיקולאריות. 14
מטרות דיני הנזיקין 16
הגישה הכלכלית של המשפט – המשך 21
לסיכום נושא המטרות בדיני הנזיקין: 23
המקורות יוצרי החבות בנזיקין – 25
הפרת חובה חקוקה 33
יסודות העוולה (סעיף 63): 34
הפרת חובה חקוקה 36
התנאים הנוספים הכלולים בעוולה חובה חקוקה 42
עוולת הרשלנות 43
רשלנות - המשך 48
האינטרסים שביהמ"ש מתחשב בהם כאשר בא לבדוק האם קיימת חובת זהירות: 50
אחריות בגין רשלנות עקב נזק נפשי- 63
תביעת רשלנות בגין נזק נפשי 65
האלמנט הראשון – מידת הקרבה. 67
המצג הרשלני – (היצג של דברים: מילים, תכניות שבהבדל ממעשה) 68
סעיף 37 – אחריות של תופס מקרקעין 78
הדבר מעיד על עצמו - סעיף 41 - המשך 86
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים 101
חוק אחריות למוצרים פגומים 108
מטרדים - סעיפים 42 עד 48ב לפקודה. 121
העקרונות הכללים של דיני הנזיקין: 128
דוגמאות מפסיקה חדשה למקרים בהם ביהמ"ש התייחס למעשה מכוון על פי מבחן הצפיות: 132
נזק ראייתי – 134
נזק ראייתי - המשך 137
קביעת הפיצויים – "ריחוק הנזק" 140
סיבות אחדות לנזק – 143
אשם תורם 145
פיצויים בגין נזקי גוף 163
השפעה של הטבות על פיצוים: 180
הטבות – 185

עוד עבודות בנושא דיני נזיקין

אחריות הורה לנזק שגרם ילדו לצד שלישי

רשלנות ואחריות רשויות ציבוריות ברשלנות

תרגיל בית בדיני נזיקין

דיני נזיקין - סיכום החומר

פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
עוד עבודות בדיני נזיקין

שתף |