סיכום מלא של קורס קרמינולוגיה - סטיה ואלימות
דף הבית >> מקצועות >> קרמינולוגיה >> קרמינולוגיה >> סיכום מלא של קורס קרמינולוגיה - סטיה ואלימות
| תיאור העבודה חומר רב שערוך היטב, יכול להוות מאגר מידע עיקרי לכתיבת עבודה בתחום. | ||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||
| תקציר העבודה מהי סטיה? מה משמעות סטיה? הקורס יתן הסברים, בעיקר חברתיים ואף פסיכולוגיים, להתנהגות עבריינית. בהמשך נשוחח על פיקוח חברתי על תופעת העבריינות [השתקה, גינוי, טיפול בעבריינים]. בהמשך נשוחח על אלימות בחברה הישראלית, על קורבנות ככלל [כיצד נגדירו, מה זכויותיו, למה נשים מוכות לא הוכרו בעבר כקורבנות]. חלק מההתייחסות תהיה סוציולוגית, נדון אף בפיקוח חברתי, אשר נחשב היום משמעותי יותר – שכן הפיקוח הוא האופן בו החברה מגדירה את גבולותיה ומגיבה לסטיה. החברה הישראלית מנסה כל העת להגדיר את גבולותיה. ביבליוגרפיה – כוללת אף ספרי יסוד [הספר של שהם הוא הספר העיקרי]. לא נצטרך את כל המאמרים. בתום הקורס תהיה בחינה, שתהיה ככל הנראה אמריקאית. השיעור האחרון יהיה שיעור חזרה + שאלות לדוגמא. המאמר של אריקסון – חשוב. ההיסטוריה של הקרימינולוגיה תחום זה נחשב כתחום לא עצמאי, מפני שהוא נוגס מהסוציולוגיה, מהמשפטים ומתחומים אחרים. בתקופות אחרות הוא היה קשור בביולוגיה [ניסו להסביר את הפשע מבחינה ביולוגית]. חשוב להבין את ההיסטוריה מבחינת התקופות: עד למחצית הראשונה של המאה ה- 17 התפיסה הדומיננטית עבור תיאורטיקנים שונים במערב, לגבי הפשע, הייתה תפיסה שמדברת על כך שאדם הופך להיות עבריין בגלל כוחות שטניים [כוחות רעים ששולטים בו]. כך, האדם אינו אחראי למעשיו, הוא מבצע אותם כי הוא נכנע לכוחות על-טבעיים. לכן, כשאנו מענישים את אותו האדם, אנו צריכים להשתמש בעונש ברוטלי – בעיקר להרחיקו מהקהילה, כי נוכחותו מהווה איום תמידי על החברה [כי הוא אינו שולט במעשיו]. טיעון זה נראה כיום כמחלת נפש, והוא ודאי לא הקול הדומיננטי בקרימינולוגיה כיום. האסכולה הקלאסית החל מהמחצית השניה של המאה ה- 17 החלו לשמוע את האסכולה הקלאסית – זוהי אסכולה המחוברת יותר למציאות כיום, הרעיונות של התפיסה הם פשוטים במובן זה שהאסכולה הקלאסית רואה את האדם כיצור רציונלי. אם אנו יצור רציונלי, אזי אנו יכולים להחליט אם לבצע עבירה אם לאו [זה תלוי בנו, לא נובע מקול פנימי]. אנשים הם רציונלים, ולכן הם עובדים, בין היתר, ע"פ עקרון רווח והפסד. במאמר מוסגר – מחקרים בתחום הרווח והפסד אינם מוחלטים בקרימינולוגיה [עבריינים לא פועלים רק לפי שיקולי רווח, כך לדוגמא רצח על רקע כבוד המשפחה, זה רצח אבל ממניעים חלופיים]. בחברות שבטיות, לדוגמא, לא רואים אישה נאנסת כקורבן, אלא את המשפחה כקורבן, כי האישה מייצגת את הכבוד של המשפחה. אם אנשים עובדים על עקרון רווח והפסד, אין ספק שאחת הדרכים למנוע אנשים מלהפוך לעבריינים הוא להטיל עונשים כבדים. ההסבר מדוע אנשים הופכים לעבריינים, אם תיאוריה זו נכונה, היא שאין עונשים די כבדים. התיאוריה הקלאסית מיוצגת ע"י כמה תיאורטיקנים. בין היתר, על ידי בקאריה, תיאורטיקן איטלקי. הטקסט שלו נקרא "עבירות ועונשים". בקאריה גורס, לפי התפיסה הקלאסית, שהחוקים חייבים להיות מנוסחים באופן כזה שהם מצד אחד ירסנו את בני האדם [יביאו אותם להתנהגות נורמטיבית], ומצד שני העונשים לא צריכים להיות מאוד ברוטליים ואכזריים, היות שמערכת החוקים בעצם נועדה לאפשר לקהילה לחיות ולקיים את חייה באופן סביר, לא צריך בשביל זה לענות אנשים. תפיסה זו שונה קצת מהרגיל. בקאריה אמר אף שחייבים לקבוע עונש ברור וחד משמעי לכל עבירה. העונש נקבע ע"י החוק ולא ע"י האדם/השופט. ברגע ששופט מרשיע יש חובת הטלת עונש, עובדה זו הופכת את מערכת המשפט לאחידה. נוסף לכך, הוא גורס שקביעת העונשים הברורים מאפשרת ללא ספק לכל אדם רציונלי לשקול את מעשיו ולהחליט האם לפעול באופן כזה אם לאו. ההמשך לתיאוריות של בקאריה - נהנתנות האדם משפיעה על שאלת העבירה: האדם רוצה לספק את צרכיו, להגיע להישגים מסוימים, ולכן העונשים צריכים להיות כאלה שיהפכו את מעשה העבירה ללא כדאי ולא מהנה. ע"פ התפיסה הקלאסית הזו האדם אחראי באופן מלא למעשיו. תיאוריה זו בעצם לא נתנה פתרון למציאות אחרת בה יש נסיבות אחרות שאינן קשורות בשק"ד – כגון מחלות נפש, מכורים לסמים וכד'. נסיבות אחרות אלו מגבילות את השיקול הרציונלי ותיאוריה זו אינה מקבלת אותם. האסכולה הניאו-קלאסית במאה ה- 18 קמה אסכולה נוספת זו. אסכולה זו מתייחסת אף למניעים שאינם רציונליים. בבתי המשפט מובאים עדים מומחים, שהם מעוניינים להציג את הנאשם ככזה שהושפע מגורמים שהוא לא שולט בהם, זה תמצית רעיון זה. הגישה הפוזיטיביסטית גישה זו אופיינית למדעי החברה בכלל. גישה זו טוענת שבעצם צריך לחקור את מדעי החברה, את ההתנהגות האנושית בדיוק באותו אופן שבו אנו חוקרים את מדעי הטבע, באותן השיטות. כלומר, ההשקפה היא שמדעי החברה ומדעי הטבע הם תחומים שאפשר ללמוד אותם באותו האופן, ואפשר לנבא באמצעותם מי יהיה עבריין. הגישה הפוזיטיביסטית מיוצגת, בין היתר, ע"י סוציולוג בשם אוגוסט קומט. קצת קשה להתייחס למדעי החברה כאל מדעים, ויש תחושת נחיתות, אולם ברור שיש לחקור את הקרימינולוגיה באמצעים מדעיים. הגישה הזו קשורה בעליית הזרם הפוזיטיבסטי בעולם באותה העת, כגון בפילוסופיה. יש בגישה זו אף מימד דטרמיניסטי במובן זה שניתן לנבא מי יהיה עבריין. כך, יש אף מדע ויקטימולוגיה שקובע מי יהיה קורבן. הגישה הפוזיטיביסטית מתייחסת לאטיולוגיה = מדוע אדם הפך עבריין. כל הגישות הביולוגיות שמסבירות עבריינות הן ללא ספק יונקות מהתפיסה הפוזיטיביסטית. קורטוב על מדעי החברה: בני אדם אוספים מידע במהלך כל היום, מקורות המידע שלנו, בין היתר הם אינטואיציה, קריאה, מסורת ואמונה, סמכות. בחיי היומיום, אנו אוספים אינפורמציה, שהיא אינה כולה מדעית. אינטואיציה, זו תחושה, לפיה אנו מרגישים וחושבים ומסיקים מסקנות. מסורת ואמונה יוצרים בנו ודאות מראש לגבי דברים שהתרחשו מאז ומעולם (אמונות תפלות, לדוגמא). הסמכות היא סמכות [רב, מורה, מגדת עתידות] שבשמה דברים נאמרים ולכן אנו נקבל אותה פשוטה כמשמעה. שיטות אלו אינן שיטות שעובדות על חקירה מדעית, אלא מעבירים אותה מדור לדור [מסורת, אמונה, סמכות]. להבדיל מידע זה, הידע המדעי הוא ידע שחייב לעמוד בכמה קריטריונים, והוא אותו ידע שהתפיסה הפוזיטיביסטית כה קידשה. העקרונות שמאפיינים את הגישה המדעית: אמפיריות – היכולת להציע פרוצדורה מחקרית על מנת לבחון סוגייה [כגון תיאוריית תסכול-תוקפנות], האמפיריות מדברת על הדרך לפיה בדקתי [כמה שאלונים הוצאתי, בכמה נחקרים השתמשתי]. האמפיריות מאפשרת אף לחזור על המחקר, כך שגם חוקר אחר יוכל לעשות שימוש בשיטה זו; אובייקטיביות – ממצאי המחקרים לא תלויים בנטיותיו של החוקר [דת, עמדה, מין]; הכללה – המדע שואף להסקות רחבות, לא לחקור רק מקרה אחד. מה שמעניין הוא ליצור תיאוריה, תפיסה רחבה שתתאים למקרים שונים; סקרנות וספקנות – זה משני לעומת העקרונות לעיל. המדע מונע אף על ידי הסקרנות, הרצון לדעת, והן על ידי הטלת ספק בידע הקיים - המדע מתקיים כי הוא שואל שאלות ומטיל ספק בתשובות הקיימות. תוצאת התפיסה הפוזיטיביסטית – יש להרחיק את העבריינים מן הקהילה, ברוב המקרים, ולשכן אותם במוסדות סגורים, על מנת להגן על הקהילה. הרעיון הוא שהאדם לא פועל ע"פ עקרונות אמוציונליים, ולכן על החברה להרחיקו. ע"פ תפיסה זו, רק מומחים [רופאים וכו'] יוכלו לקבוע אם אדם כשיר לחזור לקהילה. זה השינוי ההיסטורי שעבר על הקרימינולוגיה. כשאנו מדברים על עבריינות, אנחנו בעצם מדברים על התנהגות שהיא חלק ממה שמכונה היום "סטיה חברתית". בעצם, עבריינות היא מקרה פרטי של סטיה. אם אני ביצעתי רצח, שוד וכו', אני בעצם מדברת על התנהגות שהיא סוטה במונחים חברתיים, ולכן החברה מגיבה לזה באופן סוטה. העבירה היא מקרה פרטי של הסטיה! לכן, אחת המטרות של הקרימינולוגיה היא להסביר מהי סטיה? לא ניתן לדבר על קרימינולוגיה בלי לדבר על סטיה. חשוב להבין שההתנהגות העבריינית היא מקרה פרטי של דבר רחב. | |||||||||||||||||||
| תוכן עניינים מבוא 1 ההיסטוריה של הקרימינולוגיה 1 האסכולה הקלאסית 1 האסכולה הניאו-קלאסית 2 הגישה הפוזיטיביסטית 2 קורטוב על מדעי החברה: 2 מהי סטיה? 3 תפיסות עולם לגבי הסטיה 3 סטיה כפגיעה בחברה או כתופעה חיובית 4 התיאוריה הפונקציונליסטית 4 תיאוריות האיטיולוגיה – הסיבתיות 7 הגישה הביולוגית 7 תיאוריות פסיכולוגיות 8 תיאוריה פסיכואנליטית 9 מנגנוני הגנה 10 תיאוריות סוציולוגיות 11 אסכולת שיקאגו 11 תיאוריית האנומיה / מתח 12 תיאוריית האנומיה / המתח של מרטון 13 המושגים תרבות ותת-תרבות 15 תיאוריית תסכול סטטוס של אלברט כהן 16 תיאוריית תת-התרבות של מילר 17 תיאורית הפיקוח החברתי של הירשי 18 תיאוריית ההתחברות הדיפרנציאלית של סאתרלנד 18 עקרונות התיאוריה של סאתלרנד: 20 טכניקות הנטרול של סייקס ומצא 20 טכניקות הניטרול של סייקס ומצא: 21 תיאוריות ההבנייה 22 גישת הפונקציונליזם 22 גישת הקונפליקט 22 תיאוריית התיוג 23 מושגי יסוד בתיאוריית התיוג 24 ורסיות על הקשר בין תיוג לסטיה 26 הדוגמא של ז'אן ז'אנה 27 פונקציות התיוג [מטרות התיוג או תוצרי התיוג] 27 הביקורת על תיאוריית התיוג ומעמדה היום 28 הצגת הבעיה החברתית טרם הגדרת הסטיה 29 אונס כדוגמא לבעיה חברתית 29 אובייקטיביות או הבניה ? 30 הבעיה החברתית 30 תיאורית הפאניקה המוסרית- סטנלי כהן 31 מאפייני הפאניקה המוסרית 32 מקורות הפאניקה המוסרית 32 הפאניקה המוסרית סביב הסמים 32 איידס 33 פיקוח חברתי 34 מנגנוני הפיקוח 35 המהפכים בפיקוח החברתי 36 סוגי הפיקוח החברתי 38 מאמרה של קורן: 38 השיח כמנגנון פיקוח חברתי 39 השיח על המיניות 40 התיאוריה הקווירית 41 תיאוריה הקווירית- הומוסקסואלים 42 המאמר של ספיבק ויונאי 43 קבוצות לעזרה עצמית 44 המאפיינים של קבוצות לעזרה עצמית: 44 פסיכותרפיה קבוצתית מול קבוצה לעזרה עצמית 47 הקבוצות לעזרה עצמית- המשך 48 העקרונות המנחים של הקבוצות לעזרה עצמית 48 האלימות- מבוא 51 כיצד ניתן להסביר התנהגות אלימה או תוקפנות? 53 אלימות בספורט 54 אלימות בספורט 55 מאמרם של פרבשטיין וסביונוב 55 אלימות פוליטית 56 היסטורית האלימות הפוליטית בישראל 56 הפנתרים השחורים 57 תגובת הממסד לפנתרים 58 רצח רבין 58 קורבנות 60 מקור הביטוי ויקטימולוגיה 60 מקור הקורבנות 61 הזרמים בויקטימולוגיה 61 הגדרת קורבן 62 המאמר של הולסטיין ומילר: 63 קורבן קריירה – המאמר של בן דוד 64 קורבנות קולקטיבית והשואה 65 האשמת הקורבן 66 נשים כקורבנות 68 אלימות כנגד נשים 68 כרמלה בוחבוט / המאמר של אזולאי 69 הטרדה מינית 71 שלוש הגישות הפמיניסטיות הביקורתיות למשפט 72 שני סוגי ההטרדה המינית 72 הטיפול בהטרדה מינית בישראל 73 חזרה על החומר 74 הגדרת סטיה 74 סטיה כדבר מועיל 74 אסכולות בקרימינולוגיה 74 תיאוריות איטיולוגיות מול תיאוריות הבניה 74 פיקוח חברתי 76 פאניקה מוסרית 77 קרימינליזציה של התנהגויות יומיומיות 77 קבוצות לעזרה עצמית 77 שאלות לדוגמא לבחינה 78 | |||||||||||||||||||
עוד עבודות בנושא קרמינולוגיה אלימות נגד קשישיםסיכום קורס מקיף בנושא- קרימינולוגיה מחקר ותיאוריהסיכום קורס קרימינולוגיה מחקר ותיאוריהעבודה סימניריונית בקרימינולוגיה בנושא הכאת ילדים - הכאה כעונש - חינוך או אלימותאובדנות בקרב בני נוערעוד עבודות בקרמינולוגיה | |||||||||||||||||||
- אומנות וציור
- סקירת ספרות
- שאלונים
- אינטרט ומערכות מידע
- גאוגרפיה
- היסטוריה
- חינוך
- חשבונאות
- יהדות ודתות
- יחסים בנלאומיים
- יחסי ציבור ופרסום
- כלכלה
- מדעי החברה והמדינה
- מדעים
- מחקרי שוק
- מנהל עסקים
- משפטים
- ניהול משאבי אנוש
- סוציולוגיה
- ספרות
- פסיכולוגיה
- פילוסופיה
- עבודה סוציאלית
- קרמינולוגיה
- רפואה ופרה רפואה
- שיטות מחקר
- תיירות
- תקשורת
- תעשייה וניהול
