סיכום שיעור- הוצאות הוצאות - סעיף 17 רישא על פי חוקי מס הכנסה

דף הבית >> מקצועות >> חשבונאות >> מיסוי >> סיכום שיעור- הוצאות הוצאות - סעיף 17 רישא על פי חוקי מס הכנסה

מספר העבודה 10120111391 שם העבודה סיכום שיעור- הוצאות הוצאות - סעיף 17 רישא על פי חוקי מס הכנסה שנת פרסום 2007 מוסד לימודים מכללת משלב קורס מיסוי- הוצאות מספר עמודים 11 מספר מילים 3,879 מחיר 45 ש"ח מילות מפתח פס"ד אלמולי השקעות,גניבות בחיי העסק ,הוצאות,מס
תקציר העבודה הוצאות - סעיף 17 רישא לפי סעיף 6 לפמ"ה המס יוטל על: 1. "הכנסה חייבת" 2. החישוב הוא לכל שנה "הכנסה חייבת" לפי ההגדרה בסעיף 1 לפקודה: הכנסה לאחר ניכויים, קיזוזים ופטורים. פרשנות מס הכנסה היא שהסדר מחייב. קודם כל מנוכות ההוצאות. סעיף 17 רישא הוא סעיף המבוא להוצאות. זה הכלל הראשי בבואנו לבחון האם הוצאה מסוימת מותרת או לא. יש מסלול מסוים של סעיפי הוצאות שצריך לעבור. גם אם הוצאה מסוימת עומדת במבחן סעיף 17 רישא, עדיין היא יכולה להיות אסורה לניכוי בגלל סעיף אחר. המסלול הוא : 17 רישא + 17 קטנים – קובע את בסיס ההוצאה. 32 מטפל בהוצאות לא מותרות. 30 מסמיך את שר האוצר להתקין תקנות שמתירות את גובה ההוצאה – הגבלת הוצאות 31 בוחן אם הוצאה היא מוגזמת ע"י סמכות נציב. – הוצאות מופרזות 18 לא ניתן להגיע לסעיף 18 לפני שעברנו את כל השאר. "זולת אם הניכוי הוגבל או לא הותר לפי סעיף 31..." הוגבל - תקרה שהוצבה להוצאה מוכרת לא הותר - מדובר בהוצאה מותרת לפי סעיף 17, אך המחוקק בחר לשלול אותה "יציאות והוצאות": הכוונה בסעיף היא לשני בסיסי הדיווח המקבילים למה שנלמד בסעיף 2. ב"יציאות" מתכוון המחוקק להוצאות במזומן וב"הוצאות" הכוונה להוצאות ע"ב צבירה. בסיס הדיווח עליו מתבססת החברה בדוחותיה הוא רלוונטי גם לגבי ההכנסות וגם לגבי ההוצאות. אם בענין הכנסה, נקבע שיש לדווח עליה עם הזכאות לקבלתה (מצטבר) אז נדווח על ההוצאה עם החבות לשלמה. כמו שיש חריגים ספציפיים לבסיס הדיווח בענין הכנסות [כמו 8ב ו8-ג] יש חריגים בעניין הוצאות [סעיפי 18 מסוימים דורשים תשלום במזומן] אך אלו חריגים לכלל. הוצאות מראש: פרשנות מס הכנסה בעניין זה היא כי יש לפרוס את ההוצאה לתקופת התועלת הכלכלית מאותן הוצאות גם אם הדיווח ע"ב מזומן. זאת בהתאם לדברי הסעיף המתיר הוצאה שהוצאה לצרכי הכנסה בשנת המס. "בייצור הכנסתו" החוק לא מפרש מה זה בייצור הכנסה, וגם לא אומר מפורשות מי צריך להוכיח מה. לגבי נטל ההוכחה, הכלל בפסיקה הוא שנטל ההוכחה על הנישום ובפרט בהוצאות ובפטורים. עקב כך שהביטויים קצרים בסעיף 17 הפסיקה הי שיצקה תוכן לסעיף. הכללים שקבעה הפסיקה להתרת הוצאה – 1. אבחנה בין הוצאה פירותית להוצאה הונית -הוצאות פירותיות: כמו שהפרדנו בין הכנסות פירותיות להכנסות הוניות, יש לעשות כך לגבי הוצאות. הוצאות הוניות לא מותרות בניכוי בשנת המס אלא אם יש סעיפים ספציפיים המתירים אותה. הוצאה פירותית = שמירה על הקיים = הוצאה מותרת הוצאה הונית = הוצאה לרכישת יתרון מתמיד = הוצאה לא מוכרת המבחן הוא האם ההוצאות הן לשמירה על הקיים או יצירת יתרון מתמיד וזה נדון בפסיקה. פס"ד שתדלן לאדם היה בי"ס לפקידות. רוב התלמידות דתיות. הוא החליט לעבור לבניין חדש והתברר כי הקבלן של הבניין החדש השכיר באותו מקום בי"ס לבנים. היה חשש ל"עירוב". הוא שכר עו"ד שיטפל בסילוק בית הספר לבנים מהמקום. תוך כדי טיפול של עורך הדין, התברר שבאותו רחוב אין להתיר בכלל יקומו של בי"ס, ולכן היה צריך לטפל גם בעניין הייעוד. האיש ביקש לנכות את הוצאות עורך הדין בשני העניינים. בית המשפט: יש לערוך הבחנה בין שתי ההוצאות: טיפול בסילוק הבנים הוא שמירה על הקיים, והשגת הרשיון הוא דבר חדש.  יועץ מס מסוים ראה שהרבה מלקוחותיו עוברים למסגרת של חברה ועל מנת לשמור עליהם הוא הוציא רשיון רו"ח. האם הוא יכול לדרוש את הוצאות הלימודים? למרות שזה בא לשמור על לקוחותיו מבריחה הוא יצר נכס חדש שלא היה לו, יתרון מתמיד. באמצעות הרשיון הוא יוכל למצוא לקוחות חדשים שלא יכל למצוא קודם לכן. 2. מבחן האיצדנטליות: על ההוצאה להיות כרוכה בתהליך ייצור ההכנסה של הנישום ובמקור ההכנסה. הוצאות בגין נזקים – פס"ד אלמולי השקעות מדובר בעסק של יבוא ושיווק רהיטים. יום אחד עשתה החברה עבודות ריתוך בחצר תוך כדי פירוק של קונסטרוקציה. כתוצאה מגיצים שעפו מהריתוך נשרף שדה סמוך ונגרם נזק לעסקים סמוכים. החברה שילמה פיצוי לאותם עסקים ותבעה את ההוצאה בניכוי. פ"ש התנגד לכך בטענה שההוצאה הונית. ביהמ"ש קיבל את עמדת פ"ש במקרה זה מכיוון שהנזק, ובעקבותיו הפיצוי, נגרם כתוצאה מפעולה הונית שביצעה החברה - החלפת רכוש קבוע ותשתיות. מכאן שגם ההוצאה הונית ואינה כרוכה בתהליך ייצור ההכנסה של בחברה. פס"ד בן שחר זרעים במחסן זרעים של הנישומה ארעה דלקה בלילה שגרמה לשריפה בעסקים סמוכים. החברה שילמה להם פיצויים. נשאלה השאלה מה דין הוצאת הפיצוי. ביהמ"ש הפעיל את מבחן האיצידנטליות ושאל את עצמו האם ההוצאה משתלבת בהליך ייצור ההכנסה, ובמקרה זה, האם הפעילות שבגינה נגרמה השריפה היא חלק ממהלך העסקים ברגיל של עסק. במקרה זה המסגרת היא איחסון המלאי ואחזקתו. חלק מהסיכון הכרוך באחסנה של מלאי מסוג זה הוא שריפה גם אם זה די חריג. מאחר ונקבע כי לא מדובר בהצתה מכוונת הרי שזה חלק מפעילותו של העסק ולכן הפיצוי בגין השריפה הוא בבחינת הוצאה מותרת.
עוד עבודות בנושא מיסוי סיכום שיעור- הליכי גביה- מס במקור סיכום שיעור במיסוי- הוצאות עודפות סיכום שיעור- הוצאות- הפקדות לקופת גמל סיכום שיעור- סעיף 9 פטורים סיכום שיעור במיסים - הוצאות עוד עבודות במיסוי