מבחן בית- קרקעות וצדק חלוקתי
דף הבית >> מקצועות >> גאוגרפיה >> כללי >> מבחן בית- קרקעות וצדק חלוקתי
| תיאור העבודה מבחן בית שהוגש השנה באוניסרסיטת תל אביב | ||||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||||
| תקציר העבודה קטע מהעבודה: שורשיה ההיסטוריים, האידיאולוגיים והחוקתיים של המדיניות הלאומית הקרקעית של ישראל. מדיניות קרקעית זה הוא מונח המתייחס למדיניות הציבורית שעוסקת בזכויות של פרטים ומוסדות על הקרקע. המדיניות הקרקעית של מדינת ישראל נוגעת בעיקרה במקרקעין הציבוריים. על פי חוק ממינהל מקרקעי ישראל, תש"ך – 1960 , המדיניות הקרקעית הנוגעת לקרקעות שבבעלות לאומית נקבעת באמצעות החלטות מועצת מקרקעי ישראל ( חננאל ואלתרמן,2007). המדיניות הקרקעית בישראל משפיעה באופן ישיר על מרבית אזרחי מדינת ישראל. המדיניות הקרקעית הלאומית בישראל נשענת על שני נארטיבים מרכזיים, הביטחון הלאומי שמתייחס לסכנת הקיום הביטחוני של קרקעות המדינה. והנארטיב היהודי שמתייחס לצורך בהחזקת קרקעות במדינת ישראל כחלק מההגנה על ערכיה היהודים של מדינת ישראל כמדינתם של העם היהודי ( דון-יחיא וליבמן, 1984 ; פלד, 1993 אצל, חננאל, ואלתרמן, 2007). מדיניות לאומית קרקעית אידיאולוגית - בשנת 1901 בבזל הוחלט על הקמתה של הקרן הקיימת לישראל שמטרתה להוות זרוע לרכישת קרקעות בעבור העם היהודי. על ידי איסוף תרומות מיהודים בכל העולם נרכשו אדמות בישראל שמטרתן היא 'טובת העם היהודי'. לאחר הקמת המדינה החלוקה של הקרקעות במדינה היא ברורה, 80% מהקרקעות הן בבעלות המדינה, 10% מהקרקעות הן בבעלות קק"ל ויתר הקרקעות, מצויות בבעלות פרטית , ציבורית או דתית כגון הוואקף המוסלמי , המחזיק בכ-3% מקרקעות המדינה שזמינות אך ורק למוסלמים. בשנת 2004 מוגשות שתי עתירות לבג"ץ בבקשה להפקיע מידי קק"ל את הקרקעות ולהעבירם לרשות מדינת ישראל. מדיניות לאומית קרקעית היסטורית- בשנת 1960 הכנסת מאשרת את חוק מינהל מקרקעי ישראל. בשנת 1961 מתחילה פעילות המנהל בשני אגפים, אגף הרישום ואגף שימושי קרקע.בשנת 1963 מוקמת ועדה לבדיקת המדיניות הקרקעית בישראל ובשנת 1965 הכנסת מאשרת את "חוק התכנון והבנייה". בשנת 1967 משתנים גבולות המדינה בעקבות מלחמת ששת הימים. בשנת 1973 משתנה המדיניות הלאומית הקרקעית ושיטת החכרת הקרקע לשיכונים עירוניים משתנה במטרה לשמור את הבעלות המלאה על קרקע הלאום ולפשט את תהליכי החכירה.בשנת 1989 המנהל מקצה קרקעות נוספות לבנייה נמוכה. בשנת 1990 מתקבלת החלטה 475 בעניין הפשרת קרקע חקלאית לישוב גל העליה הגדול מרוסיה. בשנת 1997 המינהל מתחיל להפעיל למטרותיו את מערכת המידע הגיאוגרפית הלאומית. ומוגש לשר התשתיות הלאומיות דו"ח ועדת רונן הדו"ח מכיל המלצות לרפורמה בנושאים שונים, לרבות המלצה להעברת דירות מהוונות לבעלות פרטית , והצעות לשינויים משמעותיים במדיניות המקרקעין במגזר החקלאי. בשנת 2000 מוקמת ועדת מילוגרם שמטרתה להציע דרכים לפיצוי הקרקעי לחקלאים שהייעוד שלהם שונה. בשנה זו המנהל מתחיל גם להגיש תביעות משפטיות נגד קבלנים שלא ביצעו רישום במנהל. בשנת 2002 נתקבלה החלטה בבג"ץ לבטל החלטות המועצה העוסקות בשינוי יעוד קרקע חקלאית( 717, 727, 737). בשנת 2004 החל תכנון הרפורמה למנהל מקרקעי ישראל שמטרתה בין היתר היא לבחון דרכים להגברת זמינות הקרקע לצורכי פיתוח במדינת ישראל. | |||||||||||||||||||||
| תוכן עניינים השאלה של המבחן: השאלה: במהלך ינואר 2010 , הגישה תנועת דרור ישראל, ביחד עם מספר גופים נוספים, עתירה לבית המשפט העליון התובעת לבטל את הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל (להלן תיקון מס' 7) בטענה שהיא עומדת בסתירה למשטר החוקתי של מדינת ישראל ולעקרון הבעלות הלאומית על הקרקע, וכלשונם: כבר בשנת 1960 , הוצב חוק היסוד [מקרקעי ישראל] כעמוד תווך במערך חוקי היסוד של המדינה, וזאת לאחר למעלה מעשור של דיונים מקיפים וויכוחים בממשלה ובכנסת בנושא המשטר הקרקעי. חוק היסוד אימץ את המדיניות הקרקעית של התנועה הציונית, ושל מנהיגיה והוגיה מרחיקי הראות, שהייתה נהוגה לאורך עשרות שנים לפני קום המדינה וכן את תרגומו המודרני של העיקרון המקראי – " ו?ה?א?ר?ץ ל?א ת?מ??כ?ר ל?צ?מ?ת?ת כ??י ל?י ה?א?ר?ץ"– והפך מדיניות זו לחלק מחוקתה המתהווה של מדינת ישראל. "תיקון מס' 7", נאמר בעתירה, "מאפשר את העברת הבעלות בכל מקרקעי ישראל המבונים והזמינים לפיתוח עירוני (והרבה מעבר לכך) ומעקר ומייתר את העיקרון החוקתי הברור...תיקון מס' 7 מונע את קיום התכליות החיוניות והרלוונטיות, היום יותר מתמיד, של חוק יסוד מקרקעי ישראל ועל כן מהווה שינוי מובהק של חוק היסוד באמצעות חקיקה רגילה. דונו בשורשיה היסטוריים, האידיאולוגיים והחוקתיים של המדיניות הלאומית הקרקעית של ישראל. מה היו ההבדלים המשמעותיים במדיניות ביחס לקרקע עירונית בהשוואה לקרקע חקלאית ומה היתה ההצדקה להבדלים אלה; דונו במגמות ההפרטה שהתרחשו במקרקעי ישראל בשנים האחרונות (לרבות הרפורמה). התייחסו לשינויים שחלו ביחס לכל מגזר (עירוני וחקלאי) ותוך השוואה ביניהם. בנוסף, התייחסו באופן ביקורתי להשלכות השונות, לחיוב ולשלילה, שעשויות להיות לשינויים הללו ולרפורמה המדוברת במינהל מקרקעי ישראל. | |||||||||||||||||||||
עוד עבודות בנושא כללי התחדשות עירונית תוך שימור מבנים בעיר תל אביב - ציון 100 עוד עבודות בכללי | |||||||||||||||||||||
- אומנות וציור
- סקירת ספרות
- שאלונים
- אינטרט ומערכות מידע
- גאוגרפיה
- היסטוריה
- חינוך
- חשבונאות
- יהדות ודתות
- יחסים בנלאומיים
- יחסי ציבור ופרסום
- כלכלה
- מדעי החברה והמדינה
- מדעים
- מחקרי שוק
- מנהל עסקים
- משפטים
- ניהול משאבי אנוש
- סוציולוגיה
- ספרות
- פסיכולוגיה
- פילוסופיה
- עבודה סוציאלית
- קרמינולוגיה
- רפואה ופרה רפואה
- שיטות מחקר
- תיירות
- תקשורת
- תעשייה וניהול
