פרו סמינריון בחינוך- הקשר בין החלת רפורמת דוברת לבין מסוגלות מורים

. מבוא 1.1 הצגת הענף והארגון 1.1.1 רקע עבודה זו עוסקת בסקירה של מערכת החינוך בישראל, באשר להיבט הארגוני שבה. במשך שנות קיומה של המדינה נערכו אין ספור שינויים במדיניות החינוך, בתכני הלימודים, במעורבות ההורים בבתי הספר, באזורי הרישום, באופני העבודה של המורים ועוד. עבודה זו תתמקד בבחינת המבנה הארגוני של בית הספר, וכיצד בית הספר הופך מארגון חינוכי, שכל מטרתו היא להעביר ידע בצורה הטובה ביותר, לארגון עסקי המנוהל על ידי עקרונות פיננסיים וקובע תגמולים על פי יעדים. 1.1.2 רפורמות בחינוך בישראל אחת הרפורמות הראשונות בחינוך היא הרפורמה משנת 1968, שעסקה בעיקר בגיבוש זהותה הקולקטיבית של ישראל כמדינה ציונית חלוצית, רפורמה זו שרטטה דיוקן של מערכת חינוך עם העדפה מתקנת לאוכלוסיות חלשות (קשתי, 1998). כמו הרפורמה בעלת האגנדה החברתית הזו, אנו ניצבים היום מול הרפורמה של ועדת דוברת, הטוענת אף היא לאותן מטרות של צמצום פערים על רקע סוציו-אקונומי וחיזוק החינוך הציבורי (רוטנברג, 2005). השוני העיקרי בין הרפורמות שנערכו בעבר לבין הרפורמה הנוכחית הוא התייחסות למבנה הארגוני של בתי הספר. בדוח דוברת יש התייחסות מפורטת להקצאת משאבים, תרבות הניהול, שינויים מבניים וארגוניים (סיוון, 2004), הקמת מינהלי חינוך איזוריים, ניהול חיצוני של בתי ספר ועוד (דהאן ויונה, 2005). 1.1.3 השפעת רפורמת דוברת על ציבור המורות מטרות אלו ויישומן עתידים לפגוע במעמדן ושכרן של המורות בישראל. המורות, כציבור פגיע במיוחד, נמצאות תחת מכבש של לחץ בלתי פוסק להתייעלות ושינוי תהליכי עבודה, ותהליך יישום הרפורמה של דוברת ידרוש מהן יותר שעות עבודה בפחות שכר, ויגרום לקריסת כוח העבודה המאורגן (רוטנברג, 2005). מסקר שערכו פלג ואחרים (2005 אצל קשתי, 2005) בקרב כלל הציבור, נמצא כי הדעה הרווחת היא שמקצוע ההוראה הוא מקצוע קשה, וכי המורים לא מתפקדים כראוי. נתונים נוספים מראים כי שכר המורים עומד על 5,900 ₪ בממוצע לעומת 7,140 ₪ שהם השכר הממוצע במשק. ממצאים אלו ודומיהם מחזקים את ההרגשה כי המורים נמצאים תחת לחץ וזקוקים לחיזוק ותמיכה. 1.2 תיאור הבעיה העסקית 1.2.1 השינויים הארגוניים והשפעתם על ציבור המורות בעבודה זו נבדוק את הקשר בין החלת הרפורמה והשינוי הארגוני בבתי הספר לבין מסוגלות המורים ושביעות הרצון שלהם. השינוי בבתי הספר מתפתח לכיוון של ביזור סמכויות במערכת החינוך, והעברה שלהן מן השלטון המרכזי אל הרשויות המקומיות (טרואן, 2004). ביזור זה מחייב ומעודד את בתי הספר לעבור למתכונת של ניהול עצמי, כלומר סמכויות הניהול, הארגון, התקציב והתכנים הפדגוגיים מתנהלות ברובן דרך מנהל בית הספר (חרומצנקו, 2004). בשל העומס הניהולי הרב, מנהל בית הספר חייב לרכוש כלי ניהול חדשים ועסקיים, שיאפשרו לו לצלוח את מסגרת התקציב והניהול באופן יצירתי ומוצלח, לפיכך משרד החינוך וקרן IVN פיתחו מסלול הכשרה למנהלים, מסלול חובה, שאותו יעבירו אנשי עסקים, בעלי ניסיון ניהולי בחברות היי-טק ותעשייה (דהאן, 2005א). הפיכת ניהול בית הספר לעסק יוצרת ארגון היררכי נוקשה, הנשלט על ידי שליט יחיד והוא המנהל. המנהל שולט בכל היבטי הארגון – תקציב, קבלת עובדים, פיטורי עובדים, התקשרות עם גורמים חיצוניים ועוד (דהאן ויונה, 2005). גם היחס לצוות המורות הוא בהתאם למדיניות החדשה. חוסר פשרות מול תפקוד בעבודה, המורים אינם שותפים לקביעת תכניות עבודה, המורות יעמדו מול

מבוא - 1 רקע אודות הענף - 1 בעיה עיסקית, - 1 שאלת מחקר - 2 מטרות המחקר סקירת ספרות - 3 השערות מחקר - 10 מודל מחקר - 11 מתודולוגיה מחקרית 12 מגבלות מחקר - 18