סיכום קורס מלא בדיני עונשין הכולל את כל מושגי הקורס

דף הבית >> מקצועות >> משפטים >> דיני עונשין >> סיכום קורס מלא בדיני עונשין הכולל את כל מושגי הקורס

מספר העבודה	150720112101
שם העבודה	סיכום קורס מלא בדיני עונשין הכולל את כל מושגי הקורס
שנת פרסום	2008
מוסד לימודים	לא צויין
קורס	דיני עונשין -בית ספר למשפטים
מספר עמודים	139
מספר מילים	47,830
מחיר	170 ש"ח
מילות מפתח	פרשת הר-שפי,פרשת ורשבסקי,פרשת עלפי,פרשת הוכשטט,משפט פלילי,עקרון החוקיות

תיאור העבודה
קנה עכשיו קבל מיד וללא תוספת תשלום

תקציר העבודה
לעתים יש התנגשות בין המשפט הפלילי לבין תרבות המיעוט. ישנם מקרים בהם אנשים עומדים לדין בשל עבירות שביצעו בהתאם למנהגים המושרשים בתרבות שלהם ונחשבים נורמטיביים אצלם. דוגמה לכך היא כריתת אברי מין נשיים אצל הבדואים [מילת נשים]. זהו מעשה שאינו נורמטיבי מבחינת תרבות הרוב, אך נחשב נורמטיבי אצל תרבות המיעוט – הבדואים. הדבר נעשה ע"י אמהות צעירות בנות 18, שהדבר נעשה להן בינקותן – ולכן אך טבעי שהן יעשו זאת לילדותיהן. מילת נשים נחשב נורמטיבי אצלם, אך מנוגד לחוק הפלילי ומהווה עבירה של תקיפה וגרימת חבלה חמורה. השאלה המתעוררת כאן היא הגנה תרבותית. דהיינו, האם אדם יכול לטעון להגנה – "סייג" מאחריות פלילית", בשל העובדה שהמעשה מושרש בתרבותו. ככל שהמנהג גורם נזק פחות ושהוא יותר מושרש, עולים הסיכויים שתתקבל הטענה של הגנה תרבותית. והנה, במדינה ישראל לא הועמד מעולם לדין ולא הורשע אדם בעבירה זאת. אולי מכיוון שאנו מזניחים את המגזר הבדואי, אולי הימנעות מפתיחת החקירה בשל ההגנה התרבותית [הדבר לגיטימי ומושרש בתרבותם], ואולי מכיוון שאנו עושים זאת גם – רק אצל בנים [הפעולה של מילת גברים אינה מוסדרת בחוק, לכאורה ניתן לטעון שאף היא תקיפה], והדבר מושרש כל כך, מקובל ואף לגיטימי אצלנו – ואולי בשל כך זה לגיטימי גם אצל הבדואים. יש כאן הסכמה בשתיקה, ומסיבות תרבותיות שונות לא מעמידים לדין, לא על מילת גברים ולא על מילת נשים.
ישראל אינה "אי בודד". המשפט הפלילי מושפע כך גם במקומות אחרים. להלן נבחן את העבדות בארה"ב במאה ה-19, באמצעות סיפורו של Dred Scott משנת 1856.
דרד סקוט היה שחור שנולד לעבדות בשנת 1790 לערך [בשנים ההן השחורים לא קיבלו תעודת לידה, ובהגיעם לגיל שיכלו לעבוד הוסף שמן לרשימת הנכסים של האדון הלבן]. הוא היה חזק, חכם ואינטליגנטי, וכל חייו רצה לצאת לחופשי ולחירות. בעליו הראשון היה פיטר בלו, שהיה בעל מטעים. לאחר מותו עבר לאשתו, ולאחר מכן נמכר הלאה; עבד בעבודות שונות, במדינות שונות ושירת בעלים שונים. בנקודה זו יש לציין כי במדיניות הצפוניות בארה"ב העבדות הייתה אסורה, ואילו במדינות הדרומיות העבדות הייתה חוקית. בעליו האחרון של סקוט היה סנפורד. למעשה, ההיסטוריה של סקוט הייתה מקבילה להיסטוריה של ארה"ב בתקופה ההיא – נדד מערבה.
בתקופה ההיא היה ויכוח בארה"ב, מה יהא דינן של הטריטוריות החדשות שנכבשו, בנוגע לעבדות – האם בדומה למדינות הדרומיות, או למדינות הצפוניות. ויכוח זה נפתר בפשרה המכונה "פשרת מיזורי". נהר מיזורי הוא הנהר שחוצה את ארה"ב לאורכה. הפשרה קבעה כי:
(1) תהא חלוקה בין הדרום לצפון ביחס לנהר.
(2) החלוקה תהא גם לפי מספר המדינות, דהיינו, יהא מספר זהה של מדינות בכל צד.
סקוט היה הראשון ששם לב, כי במהלך נדודיו הוא עבר בין טריטוריות צפוניות לבין דרומיות, ולהיפך. בשל כך, הוא העלה טענה יוצאת דופן וחדשנית: שהייה בטריטוריה צפונית משחררת מעבדות, ועל כן דינו הוא להשתחרר ממנה. הוא ביקש להגיש תביעה, בטענה שבעליו הלבן עובר עבירה פלילית של כליאת שווא ותקיפה בכך שהוא מחזיק בו בשלשלאות. תביעתו נדחתה במשך שנים בשל צבע עורו – לטענתם, אדם שחור אינו זכאי להגיש תביעה.
לאחר שנים, בדרך לא דרך, תביעתו צלחה להגיע לביהמ"ש העליון של ארה"ב בשנת 1856. טענתו של סקוט הייתה שעצם שהייתו במדינה צפונית, בה ישנו חוק לשחרור עבדים, מחילה גם עליו את החוק – ולכן דינו לצאת לחופשי. הצד הלבן טען בתגובה טענה קניינית-חוקתית – עליונותו של החוק העליון בארה"ב בדבר הזכות לקניין על החוק הרגיל במדינות הצפוניות. החוק הצפוני דנן גורם להפחתת הקניין של האדם הלבן – דהיינו, פוגע בזכות החוקתית לקניין ועל כן בטל. בא-כוחו של סקוט טען בתגובה כי בחוקה מנויה גם הזכות לחירות, ובשל כך החוק נחקק בהתאם לחוקה ודווקא החוקים של מדינות הדרום בדבר העבדות – הפוגעים בזכות לחירות – מנוגדים לה, ולכן בטלים.
השאלה המשפטית שנשאלה הייתה האם שחור הוא קניין או אדם. אם הוא אדם אזי הזכות לקניין אינה חלה עליו, והזכות החירות חלה – שכן היא חלה על כל אדם באשר הוא אדם. לעומת זאת, אם הוא קניין – אזי להיפך.
ככל שהדבר נשמע אבסורדי או לא מתקבל על הדעת, השנה הייתה 1856, התקופה והתרבות היו שונים. תשעת השופטים שישבו במותב צריכים היו להחליט אם דרד סקוט שישב מולם דומה יותר לשולחן, כסא או כל חפץ אחר – או לאדם. השופטים התפלגו ביניהם בהחלטתם. ארבעה סברו כי הוא אדם, ואילו חמשת האחרים סברו שהוא חפץ – מוסא לקניין כמו כל החיות. לפיכך, ההכרעה בפסק הדין הייתה כדלקמן:
(1) דרד סקוט הינו קניין.
(2) החוקים של מדינות הצפון פוגעים בזכות החוקתית לקניין, ועל כן בטלים.
(3) "פשרת מיזורי" גם היא בטלה, בשל הסיבה הקודמת.
(4) העבדות חוזרת לשרור בכל ארה"ב.
אם כן, מכאן נובע שהמשפט הפלילי אכן תלוי תרבות. ההחלטה בביהמ"ש נסבה על האספקט התרבותי בארה"ב לפני כ-150 שנים, עת שהעבדות הייתה נורמטיבית ומקובלת. כמובן שכיום אין כך הדבר, העבדות אינה מקובלת עוד, ובכך מתבטא אותו שינו תרבותי שהשפיע על המשפט.
1.3 על מה מענישים, ולשם מה?
השאלה היא, מה הטעם בהענשה, ומה המטרה שהעונש מעוניין להשיג. ישנן שתי אסכולות, אשר במידה מסוימת הן חופפות ובמידה אחרת הן סותרות. ובכל זאת, הטעם העומד מאחורי כל תיאוריה הוא שונה בתכליתו.

תוכן עניינים
1. מבוא 8
1.1 מבוא היסטורי לדיני העונשין 8
1.1.1 התקופה העות'מאנית – 1517-1922 8
1.1.2 התקופה המנדטורית – 1922-1948 8
1.1.3 התקופה הישראלית – 1948-2007 9
1.2 משפט פלילי כתלוי חברה ותרבות [זמן ומקום] 9
1.3 על מה מענישים, ולשם מה? 12
1.4 מטרותיו של החוק הפלילי – משפט ומוסר 14
2. עקרון החוקיות 15
2.1 מבוא 15
2.2 הרציונל – הפן העיוני של עקרון החוקיות 15
2.3 עבירות ע"פ חוק בלבד – האיסור על חקיקה שיפוטית, ס' 1 ו-2 לחוק העונשין 17
2.4 איסור ענישה למפרע [רטרואקטיביות] 18
2.5 פומביות החוק 19
2.6 בהירות וודאות בניסוח החוק – הדרישה להגדרה מפורטת וודאית של העבירה 20
2.7 פרשנות החוק בפלילים – פרשנות מצמצמת 21
2.8 תחולת דיני העונשין לפי זמן עשיית העבירה 22
2.8.1 ס' 4 – ביטול העבירה לאחר עשייתה 22
2.8.2 ס' 5 – שינוי חיקוק לאחר עשיית העבירה 22
2.8.3 ס' 6 – עבירות שהזמן גרמן 24
2.9 תחולת דיני העונשין לפי מקום עשיית העבירה 24
2.9.1 העבירות לפי מקומן – הבחנה בין מקומות עשיית העבירה 24
2.9.2 התחולה על עבירות פנים 25
2.9.2.1 פרשת כהנא 25
2.9.2.2 פרשת משולם 26
2.9.3 התחולה על עבירות חוץ 26
2.9.3.1 הזיקה הפרוטקטיבית – עבירות נגד המדינה או העם היהודי – ס' 13 26
2.9.3.2 הזיקה הטריטוריאלית-פסיבית – עבירות נגד אזרח ישראלי או תושב ישראל – ס' 14 27
2.9.3.3 הזיקה הפרסונאלית-אקטיבית – עבירה שנעברה בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל – ס' 15 28
2.9.3.4 זיקה אוניברסאלית – עבירות נגד משפט העמים – ס' 16 29
2.9.3.5 עקרון ההדדיות – תחולה שילוחית – ס' 17 29
2.9.3.6 תחולה לפי מקום עשיית העבירה - סיכום 30
3. עקרון הסימולטאניות [מזיגה] 30
4. הרכיב העובדתי – Actus Reus - AR 32
4.1 מבוא 32
4.2 יסוד המעשה – הרכיב ההתנהגותי 33
4.2.1 מעשה 33
4.2.2 מחדל 33
4.2.2.1 אילו עבירות ניתן לבצע על דרך של מחדל? 34
4.2.2.2 כיצד מבחינים בין מעשה לבין הימנעות מעשייה? 34
4.2.2.3 ההבחנה בין מחדל ישיר לבין מחדל עקיף 34
4.2.2.3.1 מחדל ישיר 35
4.2.2.3.2 מחדל עקיף 35
4.2.2.4 היכן נאתר חובות עשה, וכיצד נאבחן שאכן הן הופרו? 36
4.2.2.4.1 חוק העונשין 36
4.2.2.4.2 דין אזרחי 37
4.2.2.4.3 חוזה 38
4.2.2.4.4 יצירת מצב מסוכן 38
4.2.2.5 הבעייתיות שבעבירות מחדל – האם ניתן להעמיד לדין בעבירות של מחדל עקיף על-סמך חובת עשה המצויה בחוקים עצמאיים של מחדל ישיר? 39
4.2.3 החזקה 39
4.2.3.1 דוגמאות לעבירות החזקה בחוק העונשין 39
4.2.3.2 מהי החזקה? 41
4.2.3.3 פרשת הוכשטט 42
4.2.4 עבירות סטאטוס [מיצב] 42
4.3 הרכיב התוצאתי 43
4.4 קש"ס – קשר סיבתי 44
4.4.1 מבחן אלמלא – אם לא 45
4.4.2 מבחן הצפיות 46
4.4.2.1 האספקטים של מבחן הצפיות 46
4.4.2.2 חריגים ושלוחות למבחן הצפיות 47
4.4.2.2.1 גולגולת דקה / דקיקה 47
4.4.2.2.2 קשר סיבתי במחדל 47
4.4.2.2.3 גז"מ – גורם זר מתערב 48
4.4.2.2.4 ס' 309 – קשר סיבתי סטטוטורי 49
4.5 הרכיב הנסיבתי 50
4.5.1 טיבו ומהותו של הרכיב הנסיבתי 51
4.5.2 תפקידו של הרכיב הנסיבתי 52
4.6 רכיב עובדתי בעל אופי מתמשך 53
4.6.1 הגדרה 53
4.6.2 דוגמאות לעבירות מתמשכות 54
4.6.3 נפקותה של העבירה הנמשכת 54
4.6.4 פרשת עלפי 55
4.7 רכיב עובדתי בעל אופי שרשרתי 56
4.7.1 מבוא 56
4.7.2 הנפקויות – פרשת משולם – עבירת שרשת או עבירת רבת-פריטים? 57
5. היסוד הנפשי שבעבירה – mens rea – MR 58
5.1 מבוא 58
5.1.1 מדוע קיימת דרישה ליסוד נפשי? 58
5.1.2 כיצד מוכיחים יסוד נפשי? 59
5.2 מהות היסוד הנפשי 60
5.3 מחשבה פלילית – ס' 20 61
5.3.1 ניתוח המחשבה הפלילית כיסוד נפשי – הכיצד? 62
5.3.2 המישור ההכרתי – המודעות ודוקטרינת "עצימת עיניים" 62
5.3.2.1 מבוא 62
5.3.2.2 פרשת ורשבסקי 64
5.3.2.3 פרשת הר-שפי 65
5.3.3 המישור החפצי [הרצוני] – כוונה, אדישות וקלות דעת 66
5.3.3.1 מבוא 66
5.3.3.2 היסוד הנפשי של עבירת הרצח 69
5.3.3.2.1 הדין הרצוי – דיון ביקורתי 69
5.3.3.2.2 הדין המצוי – ס' 301 70
5.3.3.2.3 המרכיב הראשון – ההחלטה להמית 71
5.3.3.2.4 המרכיב השני – הכנה 71
5.3.3.2.5 המרכיב השלישי – העדר קנטור [העדר התגרות] 71
5.3.4 הלכת הצפיות – ידיעה שקולה לכוונה 74
5.3.4.1 פרשת עג'מי 75
5.3.4.2 פרשת וענונו 75
5.3.4.3 פרשת אלבה 76
5.3.4.4 תחולת הלכת הצפיות על עבירות רצח 77
5.3.5 מחשבה פלילית מועברת / מועתקת [כוונה מועברת / מועתקת] 77
5.3.5.1 הדוקטרינה הפסיקתית 77
5.3.5.2 הביקורת על הדוקטרינה הפסיקתית 78
5.3.5.3 הדוקטרינה שנקבעה בתיקון 39 79
5.3.5.4 האם הדוקטרינה חלה על עבירות הרצח? 79
5.4 רשלנות 80
5.4.1 המסגרת הנורמטיבית 80
5.4.2 כיצד נזהה עבירת רשלנות? 81
5.4.3 מהי רשלנות? 82
5.4.3.1 אי-מודעות 82
5.4.3.2 כשאדם מן היישוב יכול היה להיות מודע 83
5.4.3.3 לפחות רשלנות לעניין הפרטים הנותרים 83
5.4.3.4 אפשרות גרימת התוצאות לא הייתה בגדר הסיכון הסביר 83
5.5 אחריות קפידה 84
5.5.1 המצב עובר לתיקון 39 84
5.5.2 פרשת גדיסי 85
5.5.3 הבעייתיות שבדוקטרינה של "אחריות מוחלטת" 85
5.5.4 אחריות קפידה לאחר תיקון 39 86
5.5.5 פרשת לקס 87
5.5.6 סיכום וחריגים 88
6. עבירת הניסיון 89
6.1 מבוא 89
6.2 היסוד העובדתי של עבירת הניסיון 90
6.2.1 מבחן המעשה האחרון 90
6.2.2 מבחן תחילת הביצוע [מבחן הצעד האפקטיבי] 91
6.2.3 מבחן הקרבה המספקת [מבחן הקרבה המסוכנת] להשלמת הביצוע 91
6.2.4 מבחן החד-משמעות [מבחן הסרט האילם] 91
6.2.5 באיזה מבחן נבחר? 92
6.3 הערות נוספות על עבירת הניסיון 92
6.3.1 ניסיון בלתי צליח 92
6.3.2 העונש בצד עבירת הניסיון 93
6.4 היסוד הנפשי של עבירת הניסיון 93
6.5 פטור עקב חרטה 94
6.5.1 היסוד הנפשי של הפטור 94
6.5.2 היסוד העובדתי 94
6.5.3 סייג לפטור 95
7. צדדים לעבירה 95
7.1 מבוא 95
7.1.1 העבירות/מצבים בהם נערך הדיון 95
7.1.2 הקשרים – נקודות המבט על מצבים של ריבוי משתתפים 96
7.1.2.1 נקודת מבט ראשונה – התבוננות בנפרד 96
7.1.2.2 נקודת מבט שנייה – התבוננות במשותף 96
7.1.2.3 נקודת מבט שלישית – האחריות של השותפים למכלול העבירות שבסופו של דבר יצאו אל הפועל 97
7.2 המבצע 97
7.2.1 המבצע היחיד 98
7.2.2 מבצעים בצוותא 98
7.2.3 מבצע באמצעות אחר 99
7.2.3.1 היסוד העובדתי של מבצע באמצעות אחר 99
7.2.3.2 היסוד הנפשי של מבצע באמצעות אחר 100
7.2.3.3 הערות נוספות לביצוע באמצעות אחר 100
7.3 המשדל 100
7.3.1 היסוד העובדתי של המשדל 101
7.3.2 היסוד הנפשי של עבירת השידול 101
7.3.3 העונש על שידול 102
7.3.4 ניסיון לשידול 102
7.3.5 פטור עקב חרטה 103
7.4 המסייע 103
7.4.1 היסוד העובדתי 104
7.4.2 היסוד הנפשי 106
7.4.3 פטור עקב חרטה 106
7.4.4 עבירות סיוע ספציפיות 106
7.5 רב העבריינים 107
7.6 אחריות לעבירה שונה או נוספת 107
7.6.1 מסגרת נורמטיבית 107
7.6.2 היסודות – אימתי יחול הסעיף 107
7.6.3 פרשת מרדכי 108
7.6.4 פרשת דהן 109
7.6.5 פרשת סילגדו 110
7.7 נתונים ענייניים ואישיים 110
8. סייגים לאחריות פלילית 112
8.1 מבוא 112
8.2 סייגי האילוץ 114
8.2.1 "ראש בראש" – השוואה בין הסייגים 114
8.2.2 הגנה עצמית 115
8.2.3 הגנת הצורך 118
8.2.4 הגנת הכורח 119
8.2.4.1 פרשת חקק 120
8.2.4.2 פרשת בשיר 120
8.2.4.3 פרשת מריה חזוס 120
8.3 טעות במצב דברים 121
8.3.1 פרשת האונס בשומרת 121
8.3.2 ההבדל בין טעות במצב דברים לבין טעות במצב משפטי 122
8.3.3 פרשת וייסמרק 122
8.4 זוטי דברים 122
8.4.1 פרשת יזיזיאן 122
8.5 שכרות 123
נספח – תקצירי פסקי דין לשאלות הבקיאות 125
1. פרשת מזרחי 125
2. פרשת קורקין 125
3. פרשת ג'מאמעה 126
4. פרשת שכטר 127
5. פרשת מיכאלשווילי 127
6. פרשת חסיין 128
7. פרשת ורשבסקי 129
8. פרשת ויניצקי 129
9. פרשת אזואלוס 130
10. פרשת יעקובוב 131
11. פרשת סריס 131
12. פרשת אסקין 132
13. פרשת פלונית 133
14. פרשת הורוביץ 133
15. פרשת בשיר 134

עוד עבודות בנושא דיני עונשין

ארגוני פשיעה
עוד עבודות בדיני עונשין

שתף |