תופעת זנות בעולם ובישראל

זנות נתפסת כתופעה שלילית ולרוב מקשרים אותה לפשע. היחס לזונות הוא לא אובייקטיבי ובדרך כלל מלווה ברגשות של בוז ולעג. קל לשכוח כי לזונות יש חיים משלהן, משפחות, צרכים ואפילו זכויות המעוגנות בחוק. במקרים רבים קיימת התעלמות מהזכויות של העוסקות בזנות ולעיתים אף פוגעים בזכויות אלו. אך מעבר לפגיעה זו בזכויותיהן, הזונות בדרך כלל מודרות גם מהאפשרות להלחם על זכויותיהן. 

אחת העובדות בנושא זה היא שהזונות עצמן מודרות מהויכוח הפוליטי הנסוב על תופעת הזנות. יותר מכך, ההתייחסות של הגורמים הנלחמים בתופעה בן אם נקודת המוצא שלהם היא שהזנות היא לא מוסרית ומתייחסים לזונות כעברייניות, ובן אם נקודת המוצא שלהם היא שהזונות הן קורבנות פסיביים של טראומת ילדות שדחפה אותן לציפורני הסרסורים, מובילה לאותה דעה משפילה שזונות אינן יכולות לבטא את רצונותיהן, את טענותיהן ואינן יכולות שיהיה להן קול משל עצמן המייצג אותן מל החברה. וכך, מצופה מהזונות לשים את גורלן בידי אחרים שאינן שייכים לעולם החברתי שלהם.

בנוסף, הזנות נחשבת כקבוצה הכי סטיגמטית והכי מודרת הנמצאת בשולי החברה. היא נחשבת  כאוכלוסיה החסרה את המשאבים להתחלת מחאה קולקטיבית וכאוכלוסיה המתמודדת עם כל כך הרבה קשיים, כלכליים ופסיכולוגים עד כדי כך שהרעיון שהן יוכלו לפתור את בעיותיהן באמצעים פוליטים נמצא מחוץ להישג ידיהן.

למרות מה שנאמר עד כה קיימות מספר דוגמאות בהן העוסקות בזנות עמדו על שלהן והחלו מחאה שתורגמה להישגים פוליטיים וחברתיים. עבודה זו תתמקד באחד מהמקרים המוצלחים של התאגדות קולקטיבית של יצאניות שבסופה אכן ניתן לראות הישגים ממשיים. הדוגמה אותה אציג במהלך העבודה היא תפיסת כנסיית סנט ניז'ר בליון על ידי קבוצת יצאניות שמחו על התנאים הקשים בהן פעלו, נגד היד הקשה שהפעילה כנגדן המשטרה המקומית וכנגד עונש מאסר שנפסק כנגד מספר מחברותיהן.

גישות תיאורטיות ליחס כלפי זנות

הזנות מורכבת ממספר גורמים: קודם כל, מבני אדם לפחות זוג. שנית, העילות היא שירותי מין כאשר הנשים שולטות במעשה. שלישית, קיים תשלום, בדרך כלל כסף או משהו שווה כסף. לבסוף, ריבוי לקוחות.

כאשר בוחנים את נושא הזנות ולא משנה מאיזו בחינה, לא ניתן להתעלם מהדיון לגבי התופעה ומחילוקי הדעות בין הגישות השונות. הזנות אף פעם לא נחשבה כעיסוק לגיטימי אך החל משנות ה 70 של המאה ה 20 החלה להיווצר תפיסה חדשה כלפי הזנות ששורשיה נעוצים בתפיסה הפמינסיטית. תפיסה זו ראתה בזונות כקורבנות של סרסורים, כעבדי מין, מכורות לסמים וכלים של הפשע המאורגן. תפיסה זו פילגה את הדיון לגבי הזנות ואף פילגה את האידיאולוגיה הפמניסטית והציבה במרכז את השאלה האם אישה יכולה לבחור לעסוק בזנות? קיימות שתי תפיסות עיקריות המתייחסות לנושא.

הגישה הראשונה, "ניאו אבולוציוניזם", נאבקת בצורות העבדות החדשה ובעיקר בסחר בנשים. גישה זו גורסת כי הזנות היא הפרה בוטה של זכויות אדם ורואה בתופעה כמשעבדת נשים לשליטה גברית ומנציחה את הדיכוי ואי השוויון המסורתיים בין גברים לנשים. גישה זו מתייחסת לכל מי שעוסקת בזנות כאל קורבן ורואה בזנות כביטוי של כפייה והונאה של נשים במטרה להעסיקן בתנאי עבדות מודרנית.

מבוא 

רקע תאורטי 

תפיסת כנסיית סנט ניז'ר בליון

דיון 

סיכום 

ביבליוגרפיה