לימוד השפה הזרה השנייה- יחס התלמידים היהודים והערבים בישראל ללימוד ערבית ולחילופין עברית כשפה זרה

דף הבית >> מקצועות >> חינוך >> שפה ותקשורת לימודית >> לימוד השפה הזרה השנייה- יחס התלמידים היהודים והערבים בישראל ללימוד ערבית ולחילופין עברית כשפה זרה

מספר העבודה 21082010854 שם העבודה לימוד השפה הזרה השנייה- יחס התלמידים היהודים והערבים בישראל ללימוד ערבית ולחילופין עברית כשפה זרה שנת פרסום 2010 מוסד לימודים אוניברסיטת תל אביב קורס תזה בחינוך מספר עמודים 25 מספר מילים 7,000 מספר מקורות 19 מחיר 219 ש"ח מילות מפתח תלמידים ערבים ,תמיכת החברה ,השפה הזרה	תיאור העבודה הערת הנהלת האתר: לא מצורף שאלון מחקר!!
תקציר העבודה 1.1- רציונל מערכת החינוך מהווה כמרכיב אסטרטגי בכדי לקדם את יכולת ההתקשרות של כל אזרח במדינה עם סביבתו. היסודות לכך הנם הלימודים במסגרת החינוכית שתופסים מקום בקרב הילדים דרך בתי הספר היסודיים . במדינת ישראל קיימים אזרחים יהודים ואזרחים ערבים אשר בפועל מאופיינים כדוברי שפת אם שונה ובכדי להטמיע התקשרות חיובית ביותר בין שני הצדדים רצוי מאוד שכל אחד ידע את השפה של השני וזאת כמובן מתוך נכונות מלאה ולא מתוך הכרח הנכפה על ידי מערכת החינוך הרשמית. שפה היא בראש ובראשונה כלי תקשורת , אך היא גם גורם מרכזי שדרכו מגדירה את זהותה ומסמלת השתייכות תרבותית, וכך משפיעה על יחסים בין קבוצות אתניות שונות שנוצר ביניהן מגע בחברה רב לשונית. שפה הנה מראה המשקפת את המציאות הפוליטית והכלכלית , ועמדות כלפי השפה נוצרות גם הן מתוך ההקשר הפוליטי, כלכלי ותרבותי. עמדות כלפי שפה מתייחסות גם לדוברי השפה וקבוצות חברתיות המזוהות עם שפה מסוימת . כמו כן, מחקרים קודמים הצביעו על כך שעמדות חברתיות ופסיכולוגיות וכמו כן מוטיבציה ללימוד השפה נמצאו כגורמים המשפיעים על הישגים בלמידת שפה זרה ( Yashima & Shimizu, 2004; Shohamy & Donista-Schmidt, 1998 ) . מחקרים מראים כי לעמדות הלומד כלפי השפה ודובריה, וכמו כן למוטיבציה שלו , יש תפקיד חשוב ומשמעותי בתהליך רכישתה של שפה שנייה ובשימוש בה. כמו כן , לעמדות ולמוטיבציה יש השפעה ברורה על המוכנות לתקשר בשפה השנייה ( ;Yashima & Shimizu, 2004 Dornye, 2004). ההקשר הסוציו-פוליטי , ומצב הקונפליקט המתמשך בין יהודים וערבים בישראל , הביא לראיית האחר כאויב וליצירת סטריאוטיפים ועמדות שליליות כלפי הצד האחר. כל אלו , למעשה, משפיעים על הוראת השפות בישראל. מחקרים שונים על הוראת ערבית בישראל הצביעו על חוסר מוטיבציה אצל התלמידים ללמידת השפה הערבית ועל עמדות שליליות שלהם ושל הוריהם כלפי השפה ודובריה (Ben refael & Brosh, 1991; Kraemer & Olshtain , 1994 ). גישה שונה מאפיינת את התלמידים הערביים ,למרות שלחלקם יש עמדות שליליות כלפי השפה העברית ודובריה . הדבר בא לידי ביטוי בכך שיש מוטיבציה אינסטרומנטאלית גבוהה ללימוד השפה , והם תופשים את השפה העברית כלפחות זהה בחשיבותה לערבית . למידת ערבית ועברית בישראל קשורה להומוגניות של העברית , המצב במערכת החינוך הנו שיקוף של המצב הסוציו-פוליטי ושל מעמד השפות והיחסים בין הקבוצות בחברה הישראלית. העברית היא השפה המבטיחה התקדמות , לימודים והשתלבות בעבודה ובחברה ואף מהווה יחד עם האנגלית ככלי בסיסי להצלחה כלכלית בעוד שהערבית אינה נתפסת ככלי משמעותי להצלחה חברתית ( בר שלום, 2004 Shohamy & Donitsa-Schmidt, 1998 ; ) . בעוד שבישראל נעשו כבר מחקרים לא מועטים על עמדות התלמידים היהודים כלפי השפה הערבית, ועל עמדות התלמידים הערבים על השפה העברית (עתילי, 2004 ; קרמר,1988 ; Donita –Schmidt, inbar & Shohamy , 2004) , מחקר הבודק את המוכנות לתקשר בשפה זרה לא נבחן לעומק , אם בכלל, וזאת משום שזהו נושא מחקרי חדש יחסית , הכלול בנושא הרחב יותר של מוטיבציה ללמידת שפה ( Dornyei, 2003 ). בעקבות זאת, מטרת המחקר בעבודת תזה זו הנה לבחון את המוכנות לתקשר בשפה זרה בקרב תלמידים יהודים וערבים בישראל, ולבחון את הקשר בין עמדות כלפי שפה לבין מוכנות לתקשר בשפה זו. החוקר במחקר הנוכחי הנו מורה בבית ספר יסודי ביישוב טייבה שבו התלמידים הערבים לומדים עברית. לעניות דעתו , לימוד השפה העברית מהווה בפועל כמרכיב מהותי ביכולת ההתקשרות של אזרחיי המדינה הערביים עם אזרחיי המדינה היהודיים ועל כן עצם זיהוי תמונת המצב בשטח ביחס לעד כמה התלמידים הערבים נאותים ללמוד שפה זו מתוך רצון מלא מהווה כאמצעי אסטרטגי בכדי לדעת עד כמה ניתן לקדם את המצב הנוכחי , באם יש צורך. לחילופין, ביחס לתלמידים היהודים שלומדים ערבית , מאוד חשוב לדעת עד כמה הם נאותים ללמוד את השפה הערבית בכדי לחוש בביטחון עצמי גבוה שיביא להתקשרות יעילה עם אזרחיי המדינה הערביים. על בסיס זה החוקר סבור כי הערך המוסף של המחקר הנוכחי בפרויקט הנוכחי הנו גבוה מאוד. 1.2- שאלות המחקר להלן מוצגות שאלות המחקר הנוכחי: 1) האם קיים קשר חיובי בין עמדות כלפי שפה זרה ובין המוכנות לתקשר בשפה זו? 2) מהם ההבדלים בעמדותיהם של תלמידים יהודים לעומת תלמידים ערבים בישראל כלפיי השפה הזרה ? 3) מהם ההבדלים במוכנות לתקשר בשפה הזרה בין תלמידים יהודים ותלמידים ערבים? 4) האם יש קשר בין תמיכת החברה (הורים, חברים) בלמידת השפה הזרה ( כפי שנתפסת על ידי התלמיד ) ובין עמדות כלפיי שפה זרה ומוכנות לתקשר בשפה זו ?
תוכן עניינים 1 מבוא 1.1 רציונל 1.2 שאלות מחקר 1.3 שדה המחקר 1.4 האוכלוסייה הנחקרת 1.5 שיטת המחקר 1.6 מטרות המחקר 1.7 השערות המחקר 1.8 כלי המחקר 2 סקירת ספרות 2.1 עמדות ומוטיבציה כלפיי השפה הזרה 2.2 מוכנות לתקשר בשפה זרה 3 שיטות המחקר 4 ממצאי המחקר 5 דיון וניתוח 6 מסקנות והמלצות ביבליוגרפיה נספחים
עוד עבודות בנושא שפה ותקשורת לימודית עמדה כלפיי למידה ממוחשבת תמיכת הסביבה בלמידה מתוקשבת טיב ההתנסות הקודמת בלמידה מתוקשבת ונכונות ללמידה מתוקשבת עבודה מסכמת- חקר עולמונים- טכנולוגית הוראה מתוקשבת סקירה של נכונות ללמידה מתוקשבת- העמדה כלפיי הלמידה המתוקשבת-תמיכת הסביבה בלמידה המתוקשבת- טיב ההתנסות הקודמת בלמידה המתוקשבת הצעת מחקר- הגישה המאפיינת תלמידים יהודים וערבים בישראל ביחס לשפה הזרה ערבית ועברית הנלמדת בבתי ספר רגילים הקשר בין עמדה כלפי למידה מתוקשבת- תמיכת הסביבה בלמידה מתוקשבת וטיב ההתנסות הקודמת בלמידה מתוקשבת לבין הנכונות ללמידה מתוקשבת עוד עבודות בשפה ותקשורת לימודית