השפעות הגלובליזציה על אוכלוסיות בשוק העבודה

השפעת הגלובליזציה על כלכלת מדינת ישראל

שני העשורים האחרונים היוו שינוי בהשתלבותה של מדינת ישראל בכלכלת הכפר הגלובלי. שינוי זה נובע משינוי הגישה של ממשלות ישראל בנוגע לכלכלת מדינת ישראל ומעבר לכלכלה ניאו-ליברלית הדוגלת בהפרטה ובתחרות חופשית.

כמו כן, נעשו מהלכים של דה-רגולציה בשוק העבודה והחל תהליך של הסרה של חוקים ומגבלות ומנגנוני הגנה על העובדים וזכויותיהם בשווקי העבודה הלאומיים. החל בשל כך תהליך שחיקה של האיגודים המקצועיים שלא ידעו להתאים עצמם לצרכי השוק המשתנה סביבם וכלל הנורמות ודפוסי העובדה כפי שהיו בעבר החלו להשתנות.

בעבר שוק העובדה הישראלי אופיין בחתירה לתעסוקה מלאה ולשכר סביר. ובנוסף, מקומות העבודה היו לרשת ביטחון סוציאלית ואופיינו ביציבות גבוהה ואילו לאחר השינוי הפך שוק העבודה הישראלי למאופיין באינדיבידואליזם גבוה בו מעודדים יוזמה חושית ותחרות, ומקום העובדה כבר אינו מקום עבודה קבוע אלא יש תנודות כ"א גבוהות בין מקומות העבודה ואין ביטחון סוציאלי כבעבר. (בראלי, 2002)

על –פי ספרם של פילק, ורם, (2004) העוסק בשלטון ההון בישראל, הגורמים לשינויי במבנה שוק התעסוקה והחברה הישראלית לאור הגלובליזציה הם:

• ייצור- צמיחה של תעשיות חדשות, כגון תעשיית ההי-טק הביוטכנולוגיה והמידע. אלו הופכות בתקופת הניאו-ליברליזם לגורם הראשי של תהליך צבר ההון בישראל.


• מהפכת המידע- הוזלת עלויות ייצור משמעותיות בחלק מהתחומים. זאת לאור יכולתן של טכנולוגיות המידע לעבד מידע ביעילות ובמהירות. מהפכת המידע הביאה לשינויים גם בתחום הייצור עד למעבר לייצור ללא מלאי. מהפכה זו גם מאופיינת בהעברת כוח הייצור למדינות חלשות יותר מהמדינות העשירות בהן כוח העבודה זול. 

אפליית נשים במקום העבודה

בראייה כללית על תפיסת מקום העבודה על-ידי העובד והרצון במציאת עיסוק נובעים ממגוון של שיקולים כגון, שכר, תזמון הצרכים, הזדמנויות כפי שנתפסות בעיני העובד וצרכי סוציאליזציה (England, 2010). יחד עם זאת, מרבית האנשים משתוקקים ללא קשר למינם לאותם התגמול הפנימיים המתקבלים במקום העבודה, כגון אוטונומיה, משימות מעניינות, תחושת הישג, פרודוקטיביות ותחושה כי הם מוכשרים ותורמים למקום העבודה. מטרות ורצונות אלה הם חזקים אצל נשים לפחות כמו אצל גברים (Johnson & Mortimer, 2011). יחד עם זאת מחקרים הוכיחו כי מקומות עבודה מציעים לנשים באופן עקבי, מגוון נמוך של משימות, סיפוק וחופש מפיקוח ישיר בעבודה ופחות הזדמנויות לפתרון בעיות לעומת עמיתיהם הגברים.

הספרות העוסקת ביחסי מין ועבודה, מספקת תובנות חשבות בכל הנוגע לחוויית מקום העבודה על-ידי נשים לעומת גברים. אלו משתנים כפונקציה של שליטה במקום העבודה, כשאר נראה כי הגברים מתועלים לתפקידים במבנה שליטה גבוה לעומת נשים אשר מודרות מתפקידים אלה לתפקידים המסומנים כמוגבלים. לכך יש שלושה שלבים על פי הספרות להדרת נשים מתפקידי מפתח במקום העבודה.