איסלאם בסין
דף הבית >> מקצועות >> מדעי החברה והמדינה >> כללי >> איסלאם בסין
| תיאור העבודה עבודה איכותית ומקורית במיוחד, | ||||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||||
| תקציר העבודה המיעוט המוסלמי בסין מונה , עפ"י הערכות חוקרים ,כ-20 מליון נפש. ראשיתה של הנוכחות המוסלמית בסין היא כבר במאה ה-8 לספירה, כאשר סוחרים ערבים ופרסים ,שביקשו לפתח מסחר בנתיבי הים שבאזור הודו ,התיישבו בנמלים שלחופה המזרחי של סין.עם הגידול בנפח המסחר נוצרו סביב הנמלים קהילות מוסלמיות.אנשיהן ,אמנם נישאו לנשים מקומיות ,אך קיימו חיי קהילה נפרדים ונבדלו מן המקומיים בשפה , בדת ובלבוש. השתלטותם של המונגולים על סין במאה ה-13, הביאה לגידול והתרחבות הקהילה המוסלמית. המונגולים הביאו לסין חיילים רבים מבני ערב ומקרב הסלטאנויות במרכז אסיה, כמו גם אנשי פקידות ואדמיניסטרציה (מהנדסים, אדריכלים,אומנים וחקלאים), שסייעו בידם לקיים את שלטון שושלת יואן.הגבולות הפתוחים למסחר והרווחה הכלכלית, הביאו למעבר מוסלמים רבים לאזורי ם בצפ' ובדר' מערבה של סין, בהם ניתן למצוא ריכוז גדול שלהם גם כיום. החוקר ישראלי,שתאר זאת, העריך כי הקרבה לשליטים המונגולים,הכובשים ,זכויות היתר ושכונות המגורים המבודדות והתקלות האוכלוסייה,בני האן, בפקידות המוסלמית, תרמה לטיפוח רגשות עוינות ושנאה כלפי המוסלמים.בסיפורי עם מאותה תקופה הם מתוארים כאכזריים,כחמדנים וכתוקפנים ,המסוגלים לכל פשע. נפילת המונגולים ועליית שושלת מינג ב- 1368 נחשבת לתקופה מפוארת בדברי ימי סין. חוקרים שונים רואים תקופה זו כמעין קו פרשת מים למוסלמים.ההסתגרות מרצון שכפו השליטים ותחילתם של לחצי "סיניפיקציה" על הקהילה , גרמו לרבים להחליף שמותיהם לסינים , להשתמש בניב המקומי במסחר ובדיבור ולהקטין את הבולטות בבניה (גם של מסגדים) ובלבוש. החלה להתגבש זהות מובדלת בקרב המיעוט המוסלמי של סינים- מוסלמים המכונים Hui . .... מאמיני התנועה הצופית מייחסים את תחילתה כבר בערכים להם הטיף הנביא מחמד. מחמד ,עצמו, לא הטיף לסגפנות ולשלילת חיי העולם הזה, אולם מסורות רבות מייחסות לו איסורים על התמכרות להבלי העולם :שתיית יין , בגדי משי ושימוש בכלי זהב וכסף. מעבר לכך ,עורר הקוראן את המאמינים שלא לחטוא , כדי שלא להיענש ביום הדין. משיצאו המוסלמים בכיבושיהם אל מחוץ לגבולות חצי האי ערב, נפלו בידם ממלכות עשירות כפרס וביזנטיון. העושר הרב סחף, עד מהרה, את הח'ליפים המוסלמים ומושליהם לחיי הוללות ותענוגות.כבר בתקופות אלו החלו להתהוות בערי ם קבוצות של מטיפים שהטיפו ל"בריחה " מחיי העולם הזה ולשיבה לחיי פשטות וצניעות.חלק מן המטיפים נהגו לצטט פסוקי קוראן רבים לחיזוק טענותיהם. אחרים נקטו אמצעים תיאטרליים יותר, כשליוו הטפותיהם בבכי, שנועד לסמל חרטה ופחד מיום הדין.לכך נתלוו לעיתים גם התעלפויות, חיוורון וצמרמורת שנועדו לעורר את החוטאים. על אף שרבים מאותם מטיפים השתייכו למעמדות הנמוכים ,הם הקפידו שלא לקבל דבר מן הזולת ואת שניתן נתנו לצדקה.... מתיחות עם המשטר הסיני התנועה הצופית החלה להיות מורגשת בסי ן לקראת סוף המאה ה-17. בנתיבי המסחר ממרכז אסיה הגיעו לסין אנשי דת מוסלמים , רובם זרים בני תימן ובוכרה ומיעוטם מוסלמים בני סין ששבו משהות ולימודים בערי העלייה לרגל בחצי האי ערב. אישים כריזמטיים אלה הופיעו עד מהרה בריכוזי המוסלמים בסין (Xinjiang, Gansu, Shaanxi, Yunnan ) והחלו לרכז סביבם תלמידים וחסידים. במהלך המאה ה-18 נהו אחריהם רבים מבני. Hui הופעת הקהילות הצופיות והתגבשות המסדרים עוררה מתיחות עם השלטון הסיני של שושלת מאנצ'ו.ההתחברות חלק מן המסדרים לגורמי מסחר מוסלמים , כך שחלק מן המסדרים שמשו גם תחנות מסחר/אכסניות דרכים בנוסף לפעילותם הדתית, הקשתה על הפיקוח עליהם מצד ... ניסיון למיפוי כולל של המסדרים הצופיים בסין הוא משימה רחבה וגדולה שגם חוקרי האסלאם בסין מודים שהיא כמעט סיזיפית באופייה ותדרוש ספרים רבים. למרות שמסדרים וסניפיהם היו כבר קיימים בעולם המוסלמי כשהגיעו ראשוני הצופים לסין, ש"אבן הבניין" היסודית להקמת המסדר תמיד החלה במנהיג דתי כריזמטי. מהיותם של אותם מייסדים ממוצא זר ברובם , הרי שעם הגיעם לריכוז מוסלמי החלו ללמד אסלאם לקבוצות קטנות של תלמידים. זו היתה דרכם להשתלב בקהילה ולצבור חוג מאמינים רחב יותר.ככל שגדלו חוגי המאמינים ואולי אף נוסדה קהילה חל מעבר לשלב ממוסד יותר עם הקמתו של מסגד. יש לזכור כי עבור קהילת בני ה-Hui בסין המסגד שימש הרבה יותר ממקום תפילה. היה מקום לבי"ס דתי, מרכז חברתי , מעין בית דין מקומי לסכסוכים משרד ולעיתים אפילו מרכז ללימוד אומנויות לחימה. מאחר לכל קהילה נדרש מסגד שמועות על הקמתו של כזה הגיעו גם לקהילות שכנות ועוררו עניין. השמועות על כך היו נפוצות בלי התחשבות בין אם המדובר בחדרון דחוק עם מורה אחד ששלט בערבית בסיסית או אם מדובר באישיות דתית שלידו משרתים מספר ..... סיכום נסיבות הופעתה של התנועה הצופית בסין והתבססותה במאות ה-16 וה-17 תאמו במידה רבה את התנאים החברתיים והפוליטיים בהן התגבשה בזמנה של הח'ליפות העבאסית. משום כך היא הסתגלה באופן מהיר יחסית והעבירה את המבנה הארגוני בו פעלה במרכז אסיה, לתנאי הקיסרות הסינית. במישור הלאומי פעלו הצופים כשהם מצוידים בתפיסה תיאורטית , בטרמינולוגיה ובטכניקה של מנהיגות שהיו כה חסרים לבני ה-Hui קבוצת הרוב, בקרב מוסלמי סין. הם עזרו לרבים מבני הקבוצה לגבש בטחון עצמי וזהות ייחודית עצמאית כמוסלמים דוברי סינית מול הניסיון הסיני להופכם לסינים מוסלמים. רבים מן החוקרים מסכימים כי התנועה הצופית תרמה לעיצוב | |||||||||||||||||||||
| תוכן עניינים מבוא פרק ראשון : הופעת התנועה הצופית באסלאם.- 3 פרק שני : עלייתם של המסדרים הצופיים בסין - 7 פרק שלישי : מאפיינים במבנה ובארגון רשתות המסדרים הצופיים - 10 פרק רביעי: המאמין והמסדר - 13 סיכום - 15 | |||||||||||||||||||||
עוד עבודות בנושא כללי הבדלים במחויבות ארגונית בין עובדים מאוגדים לעובדים לא מאוגדים בתעשייה האווירית לישראלסמינריון בפוליטיקה וחברה בעידן המידעבן גוריון מנהיג פוליטימבוא למחשבה מדינית- אפלטון אריסטו מאמר של סיבליפנסיה ובטחון סוציאליעוד עבודות בכללי | |||||||||||||||||||||
- אומנות וציור
- סקירת ספרות
- שאלונים
- אינטרט ומערכות מידע
- גאוגרפיה
- היסטוריה
- חינוך
- חשבונאות
- יהדות ודתות
- יחסים בנלאומיים
- יחסי ציבור ופרסום
- כלכלה
- מדעי החברה והמדינה
- מדעים
- מחקרי שוק
- מנהל עסקים
- משפטים
- ניהול משאבי אנוש
- סוציולוגיה
- ספרות
- פסיכולוגיה
- פילוסופיה
- עבודה סוציאלית
- קרמינולוגיה
- רפואה ופרה רפואה
- שיטות מחקר
- תיירות
- תקשורת
- תעשייה וניהול
