סמינריון הגנה על קנין רוחני תמורות בינלאומיות והשפעתן על המשפט הפלילי בישראל

דף הבית >> מקצועות >> משפטים >> פלילים >> סמינריון הגנה על קנין רוחני תמורות בינלאומיות והשפעתן על המשפט הפלילי בישראל

מספר העבודה 60520104 שם העבודה סמינריון הגנה על קנין רוחני תמורות בינלאומיות והשפעתן על המשפט הפלילי בישראל שנת פרסום 2008 מוסד לימודים הקריה האקדמית אונו קורס משפט פלילי מספר עמודים 32 מספר מילים 10,751 מספר מקורות 51 מחיר 395 ש"ח מילות מפתח הפרת זכויות קניין רוחני, זכות יוצרים , פלילי	תיאור העבודה עבודה מקיפה , כתיבה מאוד איכותית ובשפה משפטית . סמינריון בציון 95 ומעלה
תקציר העבודה הקדמה כנקודת מוצא בעבודה זו אציין כי למעט מתן הגדרה קצרה ותמציתית למונח "קנין רוחני" Intellectual Property)), אין בכוונתי להתמקד בפירוט סוגי הנכסים הערטילאיים שבאים בגדרו, בין מקדמת דנא ובין זה מקרוב, אלא לצאת מההנחה שהמושג "קנין רוחני", כשלעצמו, מוכר וידוע, וממנה לבחון את השאלה: "הגנה על קנין רוחני – מדוע ואיך" כבסיס לנסיון להסביר את התמורות המשמעותיות שחלו בשנים האחרונות בתחום זה בעולם בכלל, ובמשפט הישראלי בפרט. מבוא בבואנו להגדיר "קנין רוחני – מהו", נזכיר את טבעו של הדין להעניק הגנה לנכסים שהחברה חפצה ביקרם. החברה הפרימיטיבית הכירה רק בנכסים מוחשיים, וממילא הדין הפרימיטיבי העניק הגנה קניינית רק לנכסים מוחשיים. עם ההתפתחות החברתית והתרבותית וההכרה בחשיבותם של נכסים בלתי מוחשיים, או נכסים ערטילאיים (מונח מקביל ל"קנין רוחני"), התפתח גם הדין והעניק כלים משפטיים להגנה על נכסים אלה. תחת המונח הגורף "קנין רוחני" נהוג להכיר בקבוצות הזכויות הבאות: א. זכות יוצרים (Copyright) – המתייחסת לזכות היוצר על יצירתו בתחום הספרות, האמנות, הצילום, המוסיקה, התוכנה, סרטים וכיוצ"ב. ב. סימן מסחר (Trade Mark) – המתייחס לשם, ציור או לוגו המזהה באופן חד-משמעי את המוצר עם היצרן שלו. ג. פטנט – המתייחס להמצאות בלבד (רעיון טכנולוגי), כאשר המצאה לעניין זה היא תהליך או מוצר חדש שיש בו התקדמות המצאתית, שהוא מועיל וניתן לשימוש בתעשייה או בחקלאות. ד. מדגם (Design) – המתייחס לצורה החיצונית של המוצר ולמראהו. כן חוסות תחת מונח זה זכויות-נגזרות כ: זכות מטפחים (להגנה על כעין פטנט של מגדלים חקלאיים בגין זנים מיוחדים של צמחים); זכות מבצעים (להגנה על ביצועים של יצירות ספרותיות, אמנותיות ומוסיקליות); והזכות לפרסום (The Right of Publicity) (להגנה על זכותו של אדם לניצול הערך הכלכלי שבדמותו: שמו, כינויו, תמונתו או קולו). סימנים ראשונים להכרה משפטית בנכסים ערטילאיים אפשר היה למצוא בוונציה של המאה ה- 14 . שם, בלחץ הגילדות המקצועיות, הוענקו לבעלי מקצוע זכויות הקנין בחידושיהם האומנותיים. ואולם הזכות הותנתה בהכרה מטעם השליט המקומי כי החידוש הנדון אומנם ראוי להגנה. בהמשך, בראשית המאה ה- 17, נחקק באנגליה חוק הפטנטים הראשון ("חוק המונופולין, 1601"). חוק זה קבע כי המלך רשאי להעניק כתב פטנט לממציא שאמצאתו חדשה, ישימה ושאינה מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע וכי כתב הפטנט יזכה את הממציא בבלעדיות על אמצאתו למשך פרק זמן שנקבע בחוק. תפיסה בסיסית זו נשארה בעינה עד ימינו. ההתייחסות המשפטית לחדשנות היא התייחסות קניינית ומאפיינים המתייחסים לנכס מוחשי, מתייחסים גם לנכס הערטילאי: זכות קניינית ...... קטע שני מהעבודה : הטעמים להשפעת הגלובליזציה על המשפט הפנימי של המדינות פרנסי ה"כפר הגלובלי" הכירו בכך שהאינטראקציה חוצת-הגבולות בין מרכיביה (מדינות, תאגידים ופרטים) מצריכה בניית משטר ארגוני-משפטי להסדרתה של אינטראקציה זו, לא פחות מאשר הכפר הפרימיטיבי של העולם העתיק. תפיסות כלכליות ליברליות, מתן בכורה להשגת רווחה כלכלית וביטחון סוציאלי על פני עוצמה צבאית ושאיפות התפשטות, והתבססות יחסי השלום, יצרו יחד מצע גדילה המתאים להתגבשות משטר הסחר המשפטי, כשהזרז היה הצורך החיוני ביציבות ודאות בסחר העולמי על יסוד כללים ברורים ואכיפים. על בסיס הכרה זו הסכימו מדינות לכבול עצמן למשטר משפטי בינלאומי חזק ורחב היקף, שמבטיח תיאום מדיניות ושיתוף פעולה על בסיס של ודאות ויציבות . משטר משפטי בינלאומי זה משפיע, מניה וביה, על המשפט הפנימי, בשל שלושה טעמים מרכזיים : הצורך בהאחדת הדין ובפירוק מחסומים משפטיים; הדרישה להשוואת תנאי התחרות; ושינויים תרבותיים ואידיאולוגיים. 1. הצורך בהאחדת הדין ובפירוק מחסומים משפטיים: הבדלי הדינים בין המדינות יוצרים מחסומים מלאכותיים לתנועה החופשית של כל המשאבים הכלכליים מן המדינה ואליה (סחורות, שירותים, ידע, הון וכוח אדם) וליכולת שיתוף הפעולה הבינלאומי, וגורמים לאי ודאות במערכת הכלכלית שאין גרועה ממנה לפעילות עסקית תקינה. לפיכך, לחץ לפירוק מחסומים אלו, בין באמצעות האחדה מלאה ובין באמצעות הרמוניזציה מוגבלת, הוא דבר שהתבקש. דוגמא מובהקת לתהליך של הרמוניזציה משפטית ואינטגרציה כלכלית ופיננסית ניתן לראות בקהילייה האירופית, ובהכנסת המטבע האירופי האחיד (האירו), למספר הולך וגובר של מדינות ביבשת זו. 2. הדרישה להשוואת תנאי התחרות: הגלובליזציה של הכלכלה יוצרת גם לחץ גובר והולך להשוואת תנאי התחרות בין המשקים הלאומיים. פעמים רבות מדובר בדרישה שמקורה בגורמים עסקיים במדינות זרות, התובעים לבטל יתרונות בלתי הוגנים שמהם נהנים מתחרים ממדינות אחרות בגלל הבדלים משמעותיים בין שיטות המשפט ומערכות ההסדרה של המדינות. דרישה זו מובילה ליוזמה במישור הבינלאומי של ממשלותיהם של אותם גורמים עסקיים – יוזמה המתגבשת לבסוף לכלל אמנה בינלאומית. המדינות הנדרשות מכוח האמנה להשוות את תנאי התחרות בתוכן עשויות להסכים לחתום על אמנה כזו או משום שיש לאותן מדינות אינטרסים דומים בסוגיה המוסדרת ביחס למדינות האחרות, או משום שהאמנה מהווה חלק מעסקת-חבילה המשרתת את האינטרסים שלהן בתחומים אחרים. במקרים אחרים, אמנה בינלאומית עשויה להיות פתרון מתבקש כדי למנוע "מירוץ לתחתית" .... קטע שלישי מהעבודה : הרקע לאימוצו של הסכם הטריפס בעשורים האחרונים של המאה ה- 20, עם התגברות הקשרים המסחריים בין מדינות והביטול ההדרגתי של חסמים לסחר בינלאומי, נאלצו המדינות המפותחות (בעיקר ארה"ב וכמה ממדינות האיחוד האירופי), להתמודד עם תחרות גוברת בתחום הייצוא מצד מדינות NIC, שהחלו לפתח תשתית תעשייתית ויכולות ייצור מרשימות . כתוצאה מכך, תשומת הלב של המדינות המפותחות הופנתה לעבר המדיניות הפנימית שננקטת אצל המתחרות החדשות, אשר (כפי שנטען על ידי המדינות המפותחות) פוגעת באופן בלתי הוגן באינטרסים המסחריים שלהן. המדינות המפותחות שאפו למצות את מלוא היתרונות מהחידושים ההמצאתיים שפותחו בהן, במיוחד בתחומי תעשיית התרופות והאלקטרוניקה – תחומים שבהם המחקר והפיתוח מצריכים השקעת משאבים רבים ויקרים - והן ראו בהעתקה של מוצרים אלה במדינות המתפתחות (מבלי שהגורמים שעסקו ביצירה או במו"פ מתוגמלים על השקעתם) פגיעה קשה באינטרסים הכלכליים שלהן. שני נושאים עיקריים היוו מקור לדאגה אצל המדינות המפותחות: האחד – היקף ההגנה שהעניקו מדינות מתפתחות לפטנטים במוצרים מסויימים, כגון תרופות (מבחינת משך ההגנה או מבחינות אחרות), שהיה מצומצם יותר מאשר בארה"ב וברוב מדינות אירופה. כמו כן, התהליכים להענקת פטנט במדינות מתפתחות רבות התאפיינו בהיעדר שקיפות .... קטע חמישי : ההשלכות הכלל-משקיות שיש להפרת זכויות קנין רוחני במדינת ישראל לאחר שפורטה ההתפתחות ההיסטורית שחלה בדיני הקנין הרוחני במשפט הבינלאומי, לאורך השנים, עובר לניסוח הסכם הטריפס ב- 1995, והרקע לאימוצו במדינות רבות, אבחן את השפעתו של תהליך הגלובליזציה, כפי שפורט לעיל, בכלל והשפעת הסכם הטריפס, בפרט, על המשפט בישראל בתחום השמירה על זכויות הקנין הרוחני. כבסיס לדיון זה אציין כי הצורך בשיפור ההגנה על זכויות הקנין הרוחני בישראל ובהגברת האכיפה נגד המפרים נובע, בין היתר, מההשלכות הכלל-משקיות שיש לתופעת הפרת זכויות אלה הן בהיבט הארצי והן בהיבט הבינלאומי: פגיעה במעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל – הסכם הטריפס, עליו חתמה ישראל, כאמור, חייב אותה ליצור (בתוך חמש שנים ממועד החתימה) מסגרת עקרונות, חוקים והתחייבויות המתייחסים לסחר במוצרים מזוייפים ואוסר על המדינה להפלות לרעה אזרחי חוץ בכל הנוגע לזכויות קנין רוחני בהשוואה לאזרחיה. המשך מגמה של התגברות תופעת הפרת זכויות קנין רוחני, עלול להביא לפגיעה במעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל. פגיעה בקשרי המסחר הבינלאומיים של ישראל - מימדי התופעה מביאים את יצרני המוצרים המקוריים לצמצום פעילותם בארץ. מצב זה מגדיל את הפגיעה במקורות ההכנסה של המפיצים המורשים בארץ ומביא לפגיעה בקשרי המסחר של ישראל...... סיכום הגורמים השונים, ובראשם תהליך הגלובליזציה, כפי שפורט לעיל, שהביאו למגמת עלייה בהיקפי הפרת זכויות קנין רוחני בארץ ובעולם, הביאו את המדינות השונות להבנה כי אין די בהסדרה משפטית של נושאי הקנין הרוחני השונים במסגרות לאומיות, אלא יש צורך בהסדרה בינלאומית של הנושא על מנת לאפשר לבעלי הזכויות לשמור על זכויות הקנין הרוחני שלהם במדינות רבות ככל שניתן. גורמים נוספים, כהשלכות הכלל-משקיות שהיו להפרת זכויות קנין רוחני על המשק הישראלי בצירוף האיום בנקיטת סנקציות כלכליות מצד ארה"ב נגד ישראל, בעקבות הכנסתה לרשימת ה- Prioruty Watch List, הביאו את המחוקק הישראלי ואת רשויות האכיפה במדינה לפעול במהירות גבוהה יחסית לביצוע שינויים משמעותיים בתחום ההגנה על זכויות קנין רוחני, בדרך של התאמת חוקי המדינה להתפתחויות הטכנולוגיות והבינלאומיות של השנים האחרונות, בדרך .....
תוכן עניינים הקדמה.................................................................................................. 4 מבוא.. .................................................................................................... 4 הגורמים להתרחבות התופעה של הפרת זכויות קנין רוחני בישראל............... 5 1. שכלול טכנולוגיית הזיוף...................................................................................... 5 2. התפתחות השימוש בטכנולוגיית מידע....................................................................6 3. שינוי התרבות והרגלי צריכה במשק הישראלי.........................................................6 4. חשיפת המשק הישראלי ליבוא מתחרה................................................................. .6 5. הרשות הפלשתינאית............................................................................................6 6. רמת המחירים.....................................................................................................6 7. חוסר אכיפה מספק בתחום הקנין הרוחני.............................................................. 6 8. תהליך הגלובליזציה.............................................................................................6 גלובליזציה – מהי?................................................................................... 7 הטעמים להשפעת הגלובליזציה על המשפט הפנימי של המדינות.................... 7 1. הצורך בהאחדת הדין ובפירוק מחסומים משפטיים..................................................8 2. הדרישה להשוואת תנאי התחרות.......................................................................... 8 3. שינויים תרבותיים ואידיאולוגיים.......................................................................... 8 השפעות הגלובליזציה על דיני הקנין הרוחני................................................. 10 - דיני הקנין הרוחני במשפט הבינלאומי – סקירה היסטורית............................. 10 - אינטרסים בינלאומיים סותרים בהגנת זכויות קנין רוחני............................... 12 - הרקע לאימוצו של הסכם הטריפס............................................................... 14 - הסכם הטריפס.......................................................................................... 16 ההשלכות הכלל-משקיות שיש להפרת זכויות קנין רוחני בישראל .................. 19 1. פגיעה במעמדה הבינלאומי של ישראל..................................................................... 19 2. פגיעה בקשרי המסחר הבינלאומיים של ישראל........................................................ 19 3. ההיבט הבינלאומי.................................................................................................19 4. פגיעה בהכנסות המדינה.........................................................................................19 5. פגיעה ברווחיות ובצמיחה ענפית..............................................................................19 6. פגיעה בתרבות ובחינוך...........................................................................................19 7. פגיעה בפריון במשק...............................................................................................20 8. פגיעה ביסודות המסחר..........................................................................................20 9. הגברת תופעת העבריינות.......................................................................................20 התמורות שחלו בתחום הגנת זכויות קנין רוחני במשפט הפלילי בישראל......... 20 התמורות בחקיקה........................................................................................... 20 התמורות באכיפה על ידי הרשויות המבצעות...................................................... 22 התמורות באכיפה על ידי הרשות השופטת.......................................................... 24 תוצאות התמורות – בהיבט הבינלאומי............................................................... 25 אכיפת נורמות בתחום הכלכלי באמצעות הליכים פליליים – הכרח?!...............25 כללי.............................................................................................................. 25 אי אכיפת חוקים............................................................................................. 28 החוק, הנורמה והפרות חוק.............................................................................. 28 אכיפה, ציות והחברה הישראלית...................................................................... 28 עילות לאי אכיפה............................................................................................ 29 אי אכיפה והשלכותיה...................................................................................... 31 אי אכיפת החוק בעבירות קנין רוחני.................................................................. 32 נימוקי מנסחי תיקוני החקיקה, לכיוון הגברת הסנקציות הפליליות, בעבירות קנין רוחני...................................................................................................... 32 סיכום..................................................................................................... 34 ביבליוגרפיה............................................................................................ 36
עוד עבודות בנושא פלילים השפעת חוקי היסוד על אשפוז בכפייה של חולי נפש במישור הפלילי הרחקת אדם מן הציבור בתורת העונש או כאמצעי כפייה חוק העונשין- חובת נסיגה או הגנה עצמית בחוק הפלילי הסוגיה שבין אכיפת החוק לבין הגנה עצמית השפעתו של מצב אי שפיות זמנית על פסיקתו של בית המשפט עוד עבודות בפלילים